9 / 48
בזכות ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
9
פרופסור למשפטים ומומחית בינלאומית
ארלין קנטר,
של אמנת האו"ם התחיל תנועה ברחבי
12
סעיף
״
קטגוריות: חקיקה של
4-
העולם...חילקתי את התנועה ל
חוקים חדשים, פסיקה של בתי משפט במדינות שונות,
פיילוטים שבוחנים תמיכה בקבלת החלטות בפועל
ומחקרים שנעשים בנושא....יש כמה דברים שלמדנו ממה
שקורה בעולם. קודם כל, שכל אדם זכאי לקבל החלטות
עם הרבה סיוע או קצת סיוע, תלוי מה הוא צריך. דבר שני,
חוקי האפוטרופסות בכל המדינות כבר לא עולים בקנה
אחד עם הגישה שאנשים עם מוגבלות הם בעלי זכויות
שוות. דבר אחרון, כולנו בסירה אחת, כי אין מדינה שלגמרי
שקורא לקבלת החלטות נתמכת.
12
מצייתת לסעיף
2
עיתונאית וכתבת ערוץ
סיון רהב-מאיר,
אני מרגישה במסיבה של מועדון סגור ואני בעלת
״
המוגבלות שלא מבינה את המונחים ואת המושגים...
צריך לרדד עוד את הנושא, אין ברירה. ... צריך להנגיש
גם את הנושא של תמיכה בקבלת החלטות לציבור
הרחב... הנושא לא פשוט. צריך לשנות עומק תודעה, זה
לא עובד רק דרך לייקים. לפעמים בכנס סגור משכנעים
את המשוכנעים, כשבחוץ אנשים לא מדברים את השפה
הזאת. לכן צריך להסביר למה לתת עצמאות, למה לאפשר
לאנשים להחליט בעצמם.
מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד
מוריה כהן (בקשי),
המשפטים
אנחנו בצומת שבה אנו רוצים לעבור מפיילוט לחקיקה
״
שמסדירה דברים ושצריכה לקחת בחשבון את העובדה
שהחקיקה פתוחה לכל ולכן צריכה להיות מתאימה למצבים
שונים אבל גם זהירה. אני רוצה להעלות דילמות שעולות
מהסדרה לעומת משהו שהוא פיילוט: צריך להיזהר ממצב
שלאדם תהיה חליפה לא מותאמת. כי אם יהיה תומך
בקבלת החלטה לאדם שלגמרי לא מסוגל לקבל החלטה
והמודל יהיה פחות מפוקח, עשינו משהו שלפעמים הוא
אותה גברת בשינוי אדרת כלומר כמו אפוטרופסות אבל
בפחות זהירות. צריך לתת מענה לשאלות שעולות, למשל
מה יהיו סמכויותיו של תומך בקבלת החלטות, באיזה אופן
ממנים תומך בקבלת החלטה? האם רק בית משפט יכול
למנות או גם אני יכולה למנות לי תומך בקבלת החלטות
אני נוכחתי לראות כמה חשוב להטמיע ולהכניס את תומך
בקבלת החלטות לספר החוקים, אבל שוב – זה צריך
להיעשות בשום שכל.
במשרד
עו"ס ראשית לסדרי דין
סימונה שטיינמץ,
הרווחה
הבעיה במינוי אפוטרופוס אינה במושג עצמו, אלא
״
כאשר מינוי נעשה לא לצורך, צריך מינוי רק לצורך ספציפי
של אדם, לא לדבר במושגים כוללניים כמו אפוטרופוס
לרכוש, אפוטרופוס לעניינים אישיים, אם צריך אז לדבר
בנושא ספציפי... אדבר על תומך החלטה, לדעתי צריך
להכניס את הנושא לחקיקה, אבל קודם צריך להגדיר לאן
פנינו מועדות בתומך החלטה ורק אז להכניס לחקיקה. כמי
שהשתתפה בפיילוט, אני חושבת שהוא השאיר אותנו עם
שאלות פתוחות שצריך להמשיך לדון בהן בדחיפות.
האפוטרופוס הכללי, משרד המשפטים
תמי סלע,
אנו כרשות ציבורית שהיא חלק מהתהליך הזה,
״
רואים עצמנו כשותפים לקידום של קבלת החלטות נתמכת,
כשירות חשוב ונדרש שיכול לסייע לאנשים עם מוגבלות...
העמדה שלנו היא שאין פה הצדקה למנגנון פיקוח על קבלת
החלטות נתמכת, לא במובן הדומה לעולם אפוטרופסות.
עולם אפוטרופסות זה אומר שאדם מקבל כוח וסמכות על
ענייניו ורכושו של אדם אחר שלא יכול בעצמו לפקח. כמובן
שכשאדם עושה פעולות ברכוש אדם אחר או מקבל החלטות
משמעותיות עבורו, יש לו אחריות להחלטות שעשה. לעומת
זאת בקבלת החלטות נתמכת, הכוח לקבל החלטות לא
עבר, וההחלטות מתקבלות על ידי האדם עצמו, התומך
בקבלת החלטות לא אחראי על רכושו וחייו, הוא מלווה אותו
ונמצא לידו. לכן הצורך בפיקוח הרבה יותר מצומצם.
בית איזי שפירא
שוש קמינסקי,
בתהליך הזה התברר לי כי חייבים להבחין בין
״
התפקיד של אפוטרופוס לבין זה של תומך החלטה. יש לי
דילמה עקרונית בסוגיה של הורים כתומכי החלטה. אני לא
חושבת שזה ראוי שהורים של אנשים בוגרים יהיו תומכי
החלטה שלהם. בשבילי הדבר הכי חשוב זה לראות איפה
האנשים עצמם משתתפים בצורה אקטיבית בתהליך. אני
חושבת שמה שקורה היום בוועדה בכנסת, עצם העובדה
שנציגים של אנשים עם מוגבלות שכלית משתתפים
בישיבות הוועדה, והם מייצגים את עצמם ואת הרצונות
שלהם, מייצגים לא את עצמם אישית, אלא מייצגים יותר
חברים בקבוצות סנגור שונות ברחבי הארץ, מייצגים
120-
מ
את עקרונות שאותן קבוצות פיתחו וגיבשו, מה הם רוצים
לבקש מהכנסת ולדרוש מהחברה הישראלית. הם הכינו
נייר עמדה בנושא שחולק בכנסת. הם רוצים שיכבדו את
רצונם ויכולותיהם, והם אומרים מהו רצונם, לא רק טובתם
אלא רצונם.