14 / 48
עוברים מאפוטרופסות לקבלת החלטות נתמכת
- 12
כנס סעיף
14
אחיה קמארה
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד
המשפטים
״
ב
וקר טוב, שמח להיות פה. חברת הכנסת קארין אלהרר,
עו"ד אמי פלמור, שופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה, אסתר
שנים אחרונות לשיאים חדשים,
7-
סיון שהובלת את בזכות ב
יותם טולוב בהצלחה בתפקיד החדש, פרופ' ארלין קנטר,
קהל נכבד, אורחים מחו"ל, באמת שמח להיות פה.
זה כנס מרגש, רואים את הסרטון עם חורש ועם אבא שלו,
מרקו, יש הרגשה של רגע היסטורי, שינוי היסטורי שאנחנו
נמצאים על סיפו של עידן חדש גם קארין ואיימי דיברו על
כך, גם השופטת דיברה על כך. יש הרגשה שסופסוף רואים
את אנשים השקופים שלא שמענו עד כה, אנשים שלא
ראינו, כשרואים את חורש, את אבא שלו, כמו שאיימי אמרה,
הלב נכמר, אתה אומר איזה דילמות, איך לא הבנו עד עכשיו
שאנשים עם מוגבלות, תהיה קשה ככל שתהיה, יכולים לקבל
החלטות על חיים שלהם. תודה לבזכות, לנציבות, ליונית
ויותם על עבודה עצומה שהושקעה בארגון הכנס. תודה על
פיילוט שארגנתם, ואני מקווה שיהיה יום מוצלח ופורץ דרך.
הפעילויות הציבוריות האחרונות שלי כנציב,
2-
אני גאה ש
מייצגות את האנשים עצמם. יום זכויות לאנשים עם מוגבלות
דצמבר, מאות פעילים עם מוגבלות במאות בתי ספר
3-
ב
ברחבי הארץ, בדרום, בפריפריה, במגזר הערבי, הסתובבו
וסיפרו על עצמם, על ההתמודדות שלהם, על חסמים של
החברה, זה האירוע הקודם. ועכשיו כנס שיש פה האנשים
שבגינם התכנסנו, אלה הם שבעיקר יציגו את הדברים
בהצגות וסרטים, נשמע אותם ונבין את צרכים שלהם ואת
הכוח שלהם לעשות שינוי.
, וכבר מהתחלה
2006
בדצמבר
13-
אמנת האו"ם התקבלה ב
נתפסה כפריצת דרך בכל הקשור לחיים של אנשים עם
מוגבלות בעולם. שינוי מהותי ביחס אליהם, ביטא רעיון זה
בצורה ציורית, אדם עיוור בשם יאניס, יושב ראש ארגון
בינלאומי של אנשים עם מוגבלות, אחד מובילים של מאבק
עולמי לשינוי בחיי אנשים עם מוגבלות. ציטט שיר של
ברטולד ברכט: "יש שחיים בחושך, אחרים חיים באור. האמנה
הזאת מביאה את אלה המצויים בחושך אל האור". בכנס
זה ננסה להבין מה האור הזה בכל קשור לזכות של אנשים
עם מוגבלות לקבל החלטות, איך כל הנמצאים פה – בזכות,
נציבות, משרד משפטים ואנשים עם מוגבלות – יכולים ליצור
את המצעד הזה, את ההליכה הזאת לכיוון האור.
מדינות ביום שהיא פורסמה, וגם
81
האמנה נחתמה על ידי
מדינת ישראל באותו יום קיבלה על עצמה את האמנה, ובכך
המדינות השונות בעצם ביטאו את מחויבותן לאמנה. עד היום
,2012
מדינות אשררו את אמנה, כולל ישראל בספטמבר
158
אשרור של אמנה אומר שמדינה תצעד לאור ערכי האמנה,
לאור אמונה שאנשים עם מוגבלות הם אכן חלק מהחברה.
כשרואים באו"ם אנשים עם מוגבלות מכל העולם לא משנה
מאיפה, שוודיה או קמבודיה, זמביה או ישראל, ארצות הברית
או מ-לא משנה איפה, לא משנה איזה מוגבלות יש להם,
רואים את האור בעיניים, את התקווה לשינוי, את החסמים
הדומים להפליא למרות הבדלים סוציואקונומיים ואת הרצון
של כולם ליצור שינוי. צריך להדגיש – ישראל גם הנציבות,
גם בזכות, גם משרד החוץ, גם נציגי ארגונים היו שותפים
לחקיקת האמנה, גם הפרק של נגישות לצדק, נגישות לשעת
חירום, גם הפרק של יציאה ממוסדות לקהילה – תרמנו מאוד
לפרקים אלה. אני מקווה שהאמנה הזאת תיצור גלי הדף
בישראל, והנציבות שלנו אחראית ליצירת ההדף הזה, כדי
לעשות שינוי בחיי אנשים עם מוגבלות.
אמנת האו"ם היא אבן דרך במאבק להבניית ההסתכלות על
אנשים עם מוגבלות מהמודל הרפואי והגנה ורווחה למודל
זכויות אדם, שעל פיו אנשים עם מוגבלות זכאים לתבוע
את זכויותיהם כחברים בחברה. על פי נתוני ארגון הבריאות
העולמי, מיליארד אנשים בעולם הם עם מוגבלות, בקרב
קבוצות פגיעות כמו עניים נשים ומיעוטים וקשישים, אחוז
המוגבלות גבוה יותר. קיימים פערים גדולים בין אנשים עם
מוגבלות לשאר אוכלוסייה, שיעור תעסוקה והשכלה נמוך
יותר. לקראת יום בינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,
פרסמנו עם ברוקדייל את דוח על מצבם של אנשים עם
מוגבלות, אפשר לראות כמה עדיין הפערים בין אנשים עם
מוגבלות לשאר החברה גדולים, למרות המאמצים שעושים
לשנות את המצב, למרות שאי אפשר להתעלם מהשינוי,
עדיין הפערים עצומים. בכל העולם אנשים עם מוגבלות חיים
מחוץ לקהילה, אין גישה שווה למערכת החינוך, אין גישה
שווה לעבודה חופשית, יש הגבלות על זכות להקים משפחה,
ליהנות משירותי פנאי ניידות ובריאות, מנגישות לפוליטיקה,
הרבה פעמים עוסקים בשיקום הפרט ומתעלמים מהחסמים
מצד החברה. זה כולל עמדות שליליות, נתקלים בהם
ביומיום, אפילו בכנסת נתקלנו לאחרונה לצערנו. נתקלים
בהעדר מיצוי פוטנציאל של אדם עם מוגבלות. כאשר אדם
כותב בקורות חיים שלו שיש לו מגבלה, אנחנו יודעים כמה
העדר נגישות מונע מאיתנו השתתפות. אנשים עם מוגבלות
בכל העולם, המובילים את תנועת הזכויות, מבקשים לראות