14 / 15
מכתב מספר 2
כשש שנים אני מלווה את ביתי ליאור בת ה- 02 למרכז התנועה באיזי שפירא. ליאור מוגדרת
כנערה בעלת פיגור ברמה בינונית המלווה בקשיים מוטוריים ובדיספרקסיה כללית .
מטרת הגעתה של ליאור למרכז התנועה ולפעילות בחדר הכושר הייתה לחשוף את ליאור
לפעילות גופנית עם מכשירים ולהביא אותה לידי פעילות עצמאית ואהבה לתנועה בחדר
הכושר. במהרה גילינו עולם ומלואו בתוך החדר הקטן המלא מכשירים, מתנדבים מדהימים
שגם ביניהם יש נערים בעלי צרכים מיוחדים, את כולם מוביל ומדריך בצורה הכי מקצועית,
אנושית ואכפתית, המורה והמאמן לחיים דקל.
לא בכדי אנחנו מקפידים להגיע כל יום רביעי בשעה היעודה, ברצון, שמחה והתרגשות גדולה
של ליאור.
חדר הכושר הפך להיות עבור ליאור מרכז של התפתחות ועוצמה הן בפן הגופני והן בפן
הרגשי החברתי. ליאור למדה מהי נחישות והתמדה, למדה לעשות בקרה אישית על
תפקודיה הגופניים ושיפרה רבות את התפקוד המוטורי הכללי.
יחד עם זאת, בזכות הדינמיקה של המתעמלים, המסייעים וכמובן הנהגתו של דקל הפכה
הפעילות לחוויה חברתית מעשירה ומגוונת שגורמת לה לחוש שהמקום הוא מפגש המשלב,
תנועה, חברה, חיזוק תחושת המסוגלות והעלאת הדימוי העצמי והחברתי.
גם לי כאימא של ליאור, ההגעה לחדר הכושר, היא חוויה שאינני מוכנה לוותר עליה מכמה
סיבות. הן בהבנה של התרומה המשמעותית בתחומים רבים לליאור והן בקבוצה החברתית
שייצרנו, קבוצה של הורים, מעין קבוצת תמיכה, עבורנו ההורים.
לאחרונה התחלנו בפרויקט חדש, ביוזמתו של דקל והמרכז לתנועה. תוכנית לשילוב הורים
וילדים בקהילה בפעילות גופנית משותפת. הרעיון המרכזי של התוכנית הוא לצאת פעם
בחודש, הורים, ילדים וכמובן כל הצוות לחוויה גופנית משותפת מחוץ לחדר הסגור והתחום,
אל הקהילה. עם תלבושת ספורט ייחודית שלנו. ההתרגשות שלי וגם של ליאור הייתה גדולה
בשתי הפעמים. גם אני התכוננתי להליכה, הגעתי עם בגדי ספורט כיאה לצועדים והרגשתי
שליאור גאה בי שאני הולכת יחד איתה וגאה על כך שהיא צועדת כל הדרך ללא קשיים ויחד
איתה ולצידה אני וכל החברים שלה מחדר הכושר. וכמובן יש גאוות יחידה, לובשים אותם
חולצות, צועדים כקבוצה, ואנחנו נראים בסביבה הרגילה כקבוצת ספורט לכל דבר.
בפעם הראשונה, צעדנו אל הפארק הציבורי הסמוך שבו נמצאים אביזרי כושר בטבע ושם
עשינו פעילות משותפת. בפעם השנייה הרחקנו לכת עד הכניסה לפארק רעננה, הליכה
שארכה כשעה שלמה והתאפיינה בהרבה שמחה, עידוד ושיתוף פעולה של כל החבורה.
בהליכה זו, עצר אותנו אחד התושבים שגר ברעננה וראה את התלבושת של איזי שפירא
ושאל את דקל לגבי התנדבות במרכז, דבר סמלי שקרב את הקהילה אלינו ואותנו לקהילה
לי כאימא של ליאור נראה הרעיון מהתחלה כניסיון מיוחד ומעניין עם העזה לצאת מהשגרה
והנוחות המוכרת לכולנו וכמובן כעוד למידה עבור ליאור להתמודדות עם שינוי ועם חוויות
חדשות.
"המפעל " בניהולו של דקל, שבלעדי החזון, האמונה והנחישות שלו לא היו הדברים קורים,
יצא לדרך פעמיים.. ועוד רגלינו נטויה..
בסיום, כולנו יחדיו עושים הרפיה ומרגישים שמחה, אנרגיה ושותפות לחוויה מרנינה שכזו.
אני מברכת ומוקירה על פעילות ייחודית זו ומאמינה שתחושת השיתוף בקהילה יתעצם עם
כל מפגש מיוחד זה.
פעילות גופנית הורים וילדים איזי שפירא - תוכנית שילוב בקהילה
אמא של ליאור