11 / 15
בתחילה ההורים מתייעצים בנושאים הקשורים לפעילות ילדם בקבוצה. ולאחר מכן הם
מתחילים להציע הצעות לגבי הפעילות, לדוגמה: אב שהציע מקום לעצירת הקבוצה בעת
ההליכה לשם הפוגה קצרה, אם שהציעה להגביר את קצב ההליכה כי נראה שהקבוצה כבר
מסוגלת לעשות זאת. שיח אישי התפתח עם אב מאד מופנם שכמעט ולא דיבר עם המדריך
או עם ההורים האחרים שיתף את המדריך, תוך כדי הליכה, על המתרחש בבית עם הילד.
חשוב שהמדריך יקיים קשר ישיר עם ההורים )לא דרך מזכירה( על אף העומס הנוסף
שמשימה זו מטילה על כתפיו.
קבוצת המתנדבים בפרויקט כוללת אנשים מהקהילה ומתנדבים עם צרכים מיוחדים.
8
העבודה עם מתנדבים
עקרונות של העבודה עם המתנדבים
1. מיון ובחירת המתנדבים.
2. התאמת משימות ותפקידים ליכולות ולאישיות של המתנדב. )מתנדב שמאד פעיל יכול
בנוסף לליווי של נער אחד בקבוצה גם לחלק מדבקות, לתת למשפחות טפסים וכו'(.
3. ליווי המתנדב והדרכתו בתהליך של כניסה הדרגתית לתפקיד.
4. תגמול ומתן תשומת לב למתנדבים עצמם.
5. בניית גבולות מול פיתוח עצמאות של המתנדב. העצמת דומיננטיות כל עוד אינה
מאפילה על מתנדבים אחרים ואינה פוגעת בפעילות הילדים.
6. נכונות לאמץ כללי התנהגות הולמים כולל קוד לבוש.
מתנדבים עם צרכים מיוחדים
המתנדבים עם הצרכים המיוחדים גוייסו על ידי המדריך מקרב בוגרי קבוצות מרכז הספורט.
חלקם תלמידים במסגרות חינוך מיוחד באזור.
המתנדב צריך ליהנות מנתינה. זהו מצב הדורש ממנו לשנות דפוסים קיימים. להפוך מאדם
הרגיל לקבל עבור עצמו לאדם המתנדב לסייע לזולת. במהלך הפעלת המתנדבים עם
הצרכים המיוחדים עלתה השאלה האם ההתנדבות והנתינה אכן מספקים למתנדבים תחושה
ממלאת ומעצימה? האם מתבגר עם צרכים מיוחדים יחוש סיפוק מביצוע משימת ההתנד־
בות? האם קבלת הערכה מהמדריך, מחברי הקבוצה ומהמתנדבים האחרים תספק להם
מוטיבציה להתמיד בפעילות ההתנדבותית לאורך זמן? מצאנו כי תחושת הסיפוק הפנימית
של המתנדב אינה בהכרח מספיקה כדי לגרום לו להתמיד בהתנדבות.
כבר משנת הפעילות הראשונה התברר כי מתנדבים אלו זקוקים גם הם לתמיכה, חיזוק, תודה
ועידוד לאורך כל הפעילות ממש כמו בני הנוער המשתתפים בחוג. בפועל, עבור המדריך הם
חברים נוספים בקבוצה והוא נדרש, בעת תכנון הפעילות וביצועה, להשקיע חשיבה ותשומת
לב באופן שהם יתרמו ויקבלו בו זמנית.