“אני יודעת מה טוב לי ואני רוצה להגיד מי יהיה האפוטרופוס שלי כדי שיעזור לי באמת”

בתאריך ה- 25.12.2014 התקיים באכסניית רבין בירושלים הכנס השלישי של קבוצות לסנגור עצמי של אנשים עם מוגבלות שכלית.

תוכנית “רשת קבוצות לסינגור עצמי” מופעלת כשותפות בין בית איזי שפירא, אלווין ישראל, קרן משפחת רודרמן ופדרציית לוס אנג’לס. בכנס, שתוכנן עם קבוצת מנחים-מסנגרים, השתתפו כ-130 אנשים רובם חברי 11 קבוצות סנגור עצמי הפועלות ברחבי הארץ מחיפה ועד באר שבע, מאפשרים ונציגי הגופים השותפים.

הכנס החל בדברי ברכה, שהונחו על ידי דורון ופזית – שני מסנגרים בוגרי קורס הנחייה. דוד מרקו מנכ”ל אלווין ישראל פתח וברך את המשתתפים. אחריו ברכו נציגי הקרנות אפרים גופין ואהרון גולדברג. בשם המסנגרים ברכה סיוון סלמה, וג’ין יודס – מנכ”לית בית איזי שפירא שיתפה את המשתתפים בחוויות מהפעילות באו”ם בנושא האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.

לאחר מכן התקיימו קבוצות דיון בנושא אפוטרופסות. הנושא נבחר לאור העובדה שמשרד המשפטים הגיש הצעת חוק לשדרוג חוק האפוטרופסות.

הכנס איפשר למסנגרים להיחשף לנושא ולהביע את דעתם בנדון. בכל קבוצת דיון היו מנחה ומציג שהם מקרב המסנגרים ומאפשר שסייע במידת הצורך. בדיונים בנושא האפוטרופסות עלו דעות שונות:  חלק מהמסנגרים מעוניינים להשאיר את המצב כמות שהוא, כלומר שאפוטרופוס יחליט עבורם, אחרים רצו אפשרות להחליט בעצמם בנושאים שונים בחייהם בליווי של תומך החלטה, ומשתתפים נוספים חשבו שהם מסוגלים לקבל החלטות בעצמם ובלבד שיינתנו להם כלים ומיומנויות לעשות זאת. כולם הסכימו כי הם צריכים להיות בעלי זכות לבחור את האפשרות המרצויה להם ולהגיד זאת בעצמם לשופט.

קבוצת דיון נוספת עסקה בנושא פרישה מהעבודה ומה האפשרויות העומדות בפני הפורשים, כגון מועדון גמלאים, התנדבות, עבודה חלקית. נציגי קבוצות הדיון הציגו במליאה את הרעיונות המרכזיים שעלו בקבוצתם. מרגש במיוחד היה סיפורה של נ. מסנגרת שמונה לה אפוטרופוס, אשר ניצל לרעה את מעמדו ולא פעל לקידום איכות חייה. היא (בליווי אנשי מקצוע שתמכו ברצונה) פנתה לבית משפט ודרשה שימנו לה אפוטרופוס אחר שידאג לעניינה. היא אמרה ” אני יודעת מה טוב לי ואני רוצה להגיד מי יהיה האפוטרופוס שלי כדי שיעזור לי באמת” .

ד. מירושלים שאמר ” אני יכול להחליט על דברים לבד. אם ילמדו אותי איך לנהל חשבון בנק או איך לעשות כל מיני דברים אני בטוח שאני יכול לעשות זאת עצמאית”.  

לאחר ארוחת הצהרים התקיים דיון  “מיקרופון פתוח” שהונחה על ידי שני מסנגרים דודו ונטלי. מסנגרים שחפצו בכך ניגשו למיקרופון ואמרו את אשר על ליבם. הכנס הסתיים בדיסקו והפעלה חברתית.

היום היה מרתק ועוצמתי, ומדהים לראות כיצד נוצרת תנועה של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית שמיישמים בפועל את המשפט “אל תדברו עלינו בלעדינו”.