זה לא עובר עם הצלצול

זה מתחיל לפעמים בגן חובה או בכיתה א’, לפעמים לקראת אמצע בית הספר היסודי או אפילו בחטיבה או בתיכון. הילד מתקשה בקליטת החומר ובביצוע מטלות לימודיות והישגיו נמוכים. לעיתים קרובות צוות הגן או ביה”ס ימליץ

על אבחון, שבמקרים רבים יגלה לקויות למידה ו/או הפרעות בקשב ובריכוז. על פי אתר ניצן כ 10% מהאוכלוסייה מתמודדים עם לקות למידה כלשהי. לקויות אלו מתגלות דרך הישגים נמוכים וקשיים באחת או יותר מהמיומנויות הבאות: קריאה, כתיבה או חשבון.

הנחה שגויה היא שמפני שלקויות הלמידה מתגלות ב”מקום בו לומדים”, כלומר, בבית הספר, הרי שהן משפיעות על תפקודו של הילד רק שם ומהישמע הצלצול הן נשארות בבית הספר עד לבוקר הבא. המצב איננו כזה. לקויות אלו, בהיותן נובעות מפגיעה מזערית במוח, משפיעות על תחומים נוספים כגון התארגנות, ויסות רגשי, מוטוריקה, זיכרון ועיבוד מידע. הן “הולכות עם הילד” לכל מקום ומשפיעות על החוויה הפנימית שלו, על עולמו הרגשי ועל אופן התפיסה שלו את המציאות.

באבחון עשוי להתקבל ממצא של “קושי לתפוס מספר גירויים ולשלב אותם”, מה שיבוא לידי ביטוי בכיתה כקושי להקשיב למורה ותוך כדי גם להעתיק מהלוח. אך לקושי זה גם היבט נוסף: ילד המתקשה בכך יתקשה להשתלב בחברת ילדים שהיא תוססת ומרובת גירויים בו זמניים. בדומה לכך, מה שיוגדר באבחון כ”קושי בתפיסת רעיון מופשט” וישפיע על קליטה של מספרים ואותיות, ישפיע גם על יכולתו של הילד לשחק במשחקי “כאילו” החשובים כל כך להשתלבות חברתית בגן וכן כדרך לעבד חוויות רגשיות בחיי היומיום.

אותה תזזיתיות, המוכרת לנו כ”היפראקטיביות” שתפריע לילד לשבת בשקט בשיעור ולהתרכז, עלולה גם להפריע לו להשתלב במשחק חברתי, שכן הוא יתקשה להמתין לתורו, יתקשה לקבל הפסד ובכלל להכיל תסכולים.

אותו קושי בבניית רצף, שבגן יופיע כקושי להרכיב פאזל או סיפור מרצף תמונות ובכיתה כקושי בהבנת הנקרא, יופיע “אחרי הצלצול” כקושי להתמיד – בקשרים חברתיים, בחוגים, בתנועת הנוער וכד’.

קשיים נוספים הנפוצים אצל בעלי לקויות למידה הם קושי בהבעה בעל פה, שגורם לקשיים בהבעה של רגשות ומחשבות ולתחושה שהעולם הרגשי כלוא בפנים מבלי יכולת להסביר בצורה טובה את החוויה הפנימית. כך גם קשיי התארגנות, שיש להם ביטוי לא רק בהתארגנות הלימודית אלא גם בהתארגנות היומיומית ובמעברים בין פעילויות (ארוחת ערב, מקלחת, שינה, קימה, יציאה לגן/בית ספר).

לילד עם לקויות למידה קשה עם הסביבה. הוא זקוק ליותר זמן והתאמות על מנת לקלוט ולעבד את המידע מסביבו, הן הלימודי והן הרגשי והחברתי. גם לסביבה לא פעם קשה איתו. הוא מאחר, לא מאורגן, מתקשה לקלוט חומר לימודי או רמזים חברתיים. הרבה פעמים הוא ננזף, נדחה ועלול לחוות חוסר הצלחה ובעקבות זאת להפוך לחסר ביטחון ובעל דימוי עצמי נמוך.

זכרו כי מרבית לקויי הלמידה הם בעלי אינטליגנציה תקינה ואף למעלה מזה. רבים מהם מגיעים ללימודים גבוהים. כמו כן הם עשויים, ככל ילד אחר, להצטיין בתחומים כמו מוסיקה, אמנות וספורט ותחומים יצירתיים אחרים.

חשוב לחזק ילד כזה בטיפול רגשי, וזאת כדי לחזק את ביטחונו העצמי. חשוב לעודד אותו למיצוי של הדברים בהם הוא טוב ומוכשר יחד עם העלאת המודעות העצמית לקשייו. חשוב לעזור לו לקבל במה הוא טוב ובמה קשה לו ואיך לבקש עזרה מבלי להרגיש חלש. חשוב לא פחות לעזור להורים להכיל את ילדם, להבין את הקושי שלו ולדעת מה וכמה אפשר לדרוש ממנו והיכן נחוצה עזרה.

נכתב צופן אגמון, מטפלת במוזיקה ופסיכותרפיסטית מהמרכז לטיפול רגשי של בית איזי שפירא