ממכתבה של אם – סיפור השתלבות בקבוצת ספורט בקהילה
סיפורו של אלרן אייזנברג- אוקטובר 2013
היום אלרן מתחיל את חוג הכדורסל בבית סיפרו.
עבור הרבה הורים…זה סתם עוד יום, עוד חוג כדור….
בשבילי זה יום מיוחד!!!
בעודי מתהלכת במסדרונות בית הספר…האושר מציף אותי את כל כולי וזאת תחושה נהדרת!!!
הבן שלי, שכל כך פחד מכדור, שסבל מהתקפי זעם, כעס, סף תסכול נמוך, קשיים חברתיים, מצמוצים, כחכוחים, שיעולים, תנועות לא רצוניות עם הידיים….
היום ,מתמודד עם מה שהיה הפחד הכי גדול שלו.
כן בבוקר היו כמה התנהגויות בריחה:” אימא יש לי בחילה, כואב לי הגרון”….
יש לו מזל שאימא שלו יודעת להבחין בין מחלה לבין התנהגות בריחה.
….עבודתכן המקצועית והנאמנה מייחדת אתכן ממדריכים אחרים.
הידע העצום, הניסיון, העמל הרב , ההשקעה, התבונה וכן בהחלט כל החום והאהבה שבכן….
בזכות כל אלה המרכז שלנו משגשג ופורח….
לפעמים אני לא מאמינה שאני חלק בתוך כל ההצלחה הזאת.
זה האושר הכי גדול, לראות את “הפרחים” האלה גדלים ומצליחים.
ואתן עושות את זה הכי טוב!!!
בעיניי זאת שליחות אדירה!
אני גאה בכן מכל ליבי!
אני ובעלי רפי מודים לכן על העבודה היוצאת מן הכלל שעשיתן ועוד תמשיכו לעשות…עם אלרן!
היה שווה, אה?
באהבה והערכה גדולה,
זהבה, אימא של אלרן