יואב גאון: ” בבית איזי שפירא לא מסתכלים על הקנקן אלא במה שיש בו. ויש הרבה”

אתמול נערך ערב התרמה מיוחד ומרגש, בהשתתפותו של יהורם גאון, חתן פרס ישראל לזמר העברי.

בערב לקחו חלק ידידים, תומכים ותורמים של בית איזי שפירא, שנהנו מהופעה מלהיבה ומרוממת רוח של יהורם גאון, בלהיטיו שהפכו לציוני דרך של התרבות הישראלית.

את הערב פתח, בדברים מרגשים, יואב גאון, אבא של ארז, הלומד במרכז לגיל הרך בבית איזי שפירא.

מדבריו של יואב: …” בהמשך הדרך עת התייצב מצבנו וארז גדל והתחזק, קיבלנו המלצה לבדוק את בית איזי שפירא כמקום שבו ארז יוכל ללמוד להתפתח ולקבל את התמיכה הרב תחומית שהוא זקוק לה עבור התפתחותו.

רק כדי להבין, אנחנו, שמעולם לא הכרנו מערכת לימודית מיוחדת לא ידענו שיש אפשרות ומקום כזה למרבה המזל, מקום מגורנו הקרוב והקריטריונים של משרדי החינוך והרווחה עזרו לנו להתקבל לבית”.  בפרספקטיבה של זמן אני יכול לומר לכם שנגלה לנו מקום שהוא מופת ניהולי, אנושי, רגשי וחינוכי.

ארז נכנס לבית איזי שפירא  למעון היום השיקומי גן דה לו , כשהוא לא יושב, לא אוכל לבד, לא מדבר, לא מישיר מבט, לא מתקשר, ועם עיכוב התפתחותי דרמטי.

אני זוכר את השיחות הראשונות עם שירי מנהלת הגן, עם קלינאית התקשורת והפיסיוטרפיסטים עת הם סיפרו לנו על שיטת העבודה שלהן, על התל”א – התוכנית הלימודית האישית הנבנית לכל ילד על בסיס קביעת מטרות ויעדים אישיים ומעקב ודיווח הורי מתמשך.

כמובן שבהתחלה הסתכלנו אחד על השני והתייחסנו לנושא בספקנות. אני זוכר את רותי מדגישה בפני שירי שהמטרה הראשונה והעיקרית מבחינתנו היא שארז יחייך ויהיה מאושר עד כדי כך לא היו לנו ציפיות גדולות ולא כל כך האמנו שיכול להגיע עוד. אבל כנראה שכשעושים משהו באופן פרטני ואישי, הדרגתי, מקצועי, מתמשך ועם הרבה מאד ניסיון ואהבה זה עובד.

ארז, הפך במהלך ארבע השנים בבית איזי שפירא לילד תקשורתי ודעתן, שמדבר, שר ומדקלם סיפורי ילדים ללא הפסק, שמשחק באייפד ומשוטט ביוטיוב יותר טוב ממני, שאוכל ובוחר לבד, שיש לו חברים בגן ושנהנה ממתקנים מיוחדים ובריכה הידרוטרפית, שממשיך להתקדם ולהשיג את המטרות שבחרנו יחד ובעיקר כובש לבבות.  אנקדוטה קטנה, היא האתגר האחרון שבו רתמנו את צוות הגן לגרום לארז לעלות על אופניים טיפוליות מיוחדות ולנסוע ממש כמו אחיו הגדול, עוד הישג שנראה כמעט בלתי אפשרי אבל הצלחנו גם כאן.

אם הייתי צריך לנסות ולפצח את השיטה בבית איזי – הייתי אומר בפשטות שבאיזי שפירא לא מסתכלים על הקנקן אלא במה שיש בו. ויש הרבה. באמצעות טכניקות, עזרים ייעודיים וצוות מסור ומקצועי מצליחים להוציא את הנשמה של הילד ולהביא את היכולות שלו לידי ביטוי.  לגרום לו לפרוח ולשמוח, לחלום ולאהוב – להפתיע ולהיות מופתע. והרי זו תמציתה של חווית הילדות כולה, שמוענקת באהבה גדולה, לילדים ולהורים.

כל המפעל יוצא הדופן הזה  מתופעל על ידי בית איזי שפירא, שהוא מוסד ללא כוונת רווח, הנסמך ברובו על תרומות המושקעות חזרה בקידום ופיתוח ידע ושיטות עבודה לילדים הסובלים משיתוק המוחין, מוגבלויות פיסיולוגיות ונוירולוגיות מורכבות וכן גם מטפל בקהל רחב של המחלימים משבץ מוחי, תאונות, נכויות ושאר צרכים מיוחדים.

כל כך הרבה משאבים מושקעים בימינו על מטרות שונות ומשונות, ואני חושב שכולנו יכולים להסכים כי אין בית שראוי יותר לתרומות, אין מוסד שזכאי יותר לעידוד, אין צוות עובדים שצריך לחבקו ולעודדו – כמו אלו הנמצאים כאן איתנו. המעניקים לילדים מיוחדים מדי יום את המתנה הגדולה ביותר שאפשר להעניק לילד באשר הוא ילד – ילדות טובה מפתחת ומתוקה.

אני רוצה לסכם בציטוט של חבר שאמר לי משפט אשר לדעתי מזקק את כל מה שסיפרתי לכם על העולם שלנו ועל הערכים והמחוייבות שבית איזי שפירא מייצג:

“ארז הוא לא ילד עם צרכים מיוחדים אלא ילד מיוחד עם צרכים רבים”

לתמונות נוספות