טיפ להורים לילדים מיוחדים

טיפ באיזי: להורים, לקראת סיום שנת הלימודים והיציאה לחופש הגדול

לוח השנה של הורים לילדים בגילאי גן ובית ספר הוא לוח שנה שמתחיל בספטמבר ומסתיים בחופש הגדול. לילדים בחינוך הרגיל זאת חופשה ארוכה מאוד ובחינוך המיוחד החופשה קצת פחות ארוכה.  המשותף לכולם היא העובדה שמסגרת הלימודים הרגילה והמוכרת עומדת להשתנות והעול הממשי על ההורים בזמן החופשה, רק הולך וגדל. כרגע אנחנו בתקופה של לקראת סיום שנת הלימודים והיציאה לחופש הגדול.

קשה מאוד לדבר על ילדים עם צרכים מיוחדים כאגודה אחת: הגילאים שונים, הצרכים שונים, יכולת ההבנה ומידת העזרה שצריכים הילדים הללו משתנה מילד לילד, ולכן צריך להתייחס לצרכים של כל ילד וילד בנפרד. יחד עם זאת, במאמר קצר זה, אנסה לתאר בצורה כללית את התקופה של לקראת סיום השנה והיציאה לחופש הגדול, ולהציע כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון ולשים לב אליהם.

המורים, הצוות הטיפולי וגם הילדים מרגישים עכשיו שהם בתקופת מעבר, עבור הצוות זו תקופת דוחות הסיכום השנתי ומתחיל חשבון הנפש של ההורים מה הושג ומה לא הושג השנה. בתקופה זו עולה גם נושא הפרידה, יש ילדים שימשיכו באותה מסגרת, אחרים יעברו למסגרות אחרות. במצב כזה ההורים עסוקים מאוד במציאת מסגרות מתאימות להמשך,ושוב עולה השאלה על מידת המוגבלות והצרכים המיוחדים של הילד או הילדה שלהם, איך ממשיכים, איך אוספים את הכוחות לגשת לעוד וועדת השמה ולעוד מאבק לקבל את הכי טוב לילד שלנו, והאם נצליח בכך.

הילדים עצמם לא תמיד יודעים במה מדובר אבל כן מרגישים שמתרחש משהו, שהמתח עולה, שהדאגה מתגברת.

איך צריך עכשיו לנהוג? על מה חשוב להקפיד בתקופה זו?

למרות כל מה שנאמר על המעבריות המורגשת באוויר, חשוב מאוד לנסות לשמור על שיגרה, להדגיש את הקבוע והיומיומי, את הידוע והיציב.

על הבסיס הזה- על הקרקע הזו, כדאי להתחיל ולדבר על השינוי שעומד להגיע: החופש,  שינוי הכיתה והצוות ובמקרים מסויימים כאמור אף שינוי המסגרת.

חשוב לבחון דברים אלו ספציפית לגבי כל ילד בנפרד, על פי מידת היכולת שלו לשאת את ההתרחשות העתידית, האם הוא יכול או יודע להעריך זמן, האם המידע שניתן לו יעזור או יערער אותו. על פי דברים אלו יש לבנות יחד עם הצוות והמורים את תוכנית הפרידה, מתי לספר, איך להציג זאת, ואם יש מעבר מסגרת חינוכית, אולי גם לבקר עם הילד במסגרת החדשה באופן ממשי כדי להקטין את הלא נודע.

לסביבה ההורית יחד עם המערכת החינוכית יש תפקיד משמעותי באחזקת תחושת היציבות והבטחון של הילד בתקופה זו. חשוב להיות קשובים לשינויים בהתנהלות ובהתנהגות של הילד, בהרגלי השינה והאכילה שלו ומצב הרוח שלו. יש ילדים שיראו בתקופה זו כאמור, התדרדרות בהשגים התנהגותיים והלימודיים, לא פעם תהיה חזרה להתנהגות שחשבנו שחלפו, לפעמים חזרה להרטבה. ויהיו ילדים אחרים שלא יראו שום שינוי או תגובה. לפעמים צריך לחזור אל ההסכמים של פעם ולחזק את האמירות על ההתנהגויות המקובלות וההתנהגויות שלא מקובלות.

אם מתעורר צורך יש תמיד אפשרות להתייעץ עם המורה או הצוות הטיפולי של ביה”ס.

יצחק הירשברג

הכותב הוא מנהל המרכז לטיפול רגשי בבית איזי שפירא, מרכז הנותן מענה בתחום הנפשי לילדים, מתבגרים ומבוגרים המתמודדים עם מוגבלויות שונות ולבני המשפחה שלהם.