התמודדות עם המצב הנוכחי כשיש בבית ילד עם מוגבלות
אנחנו מקווים שהדברים ירגעו בקרוב ואפשר יהיה לחזור לשיגרה, אלא שבינתיים המצב עדיין לא רגיל ונראה שבכל יום נרשמים שיאים חדשים של אכזריות, פציעות והרג.
הורים עומדים כיום בפני מציאות מסוכנת. הרחובות, הדרך אל בית הספר והגנים, ומקומות הבילוי של הילדים הפכו בהרגשתנו, ללא בטוחים, ורף החרדה והדאגה בעקבות זאת עלה מאוד.
משפחות משנות בבת אחת ובאופן מידי את ההרגלים שלהם, לא מאפשרים לילדים להסתובב לבד, מתארגנים ללוות, להסיע ולקחת את הילדים מכל מקום ולכל מקום. גם להורים לא ברור מה יהיה אבל הם כן יודעים שעליהם לגייס את עצמם עכשיו לעזור ולהגן על הילדים שלהם.
הדברים מורכבים הרבה יותר כשיש במשפחה ילדים עם מוגבלות. לפעמים יש לילדים כאלו קושי להתנועע ממקום למקום במהירות, לפעמים קשה להם יותר להבין בכלל מה קורה והרבה פעמים גם קושי לתקשר. אבל הילדים תמיד מרגישים וקולטים את המתח והדאגה שבסביבתם ובוודאי את שיבוש היומיום שלהם.
מה חשוב ואפשרי לעשות בימים אלו
המינוח ילדים עם מוגבלות, הוא מינוח שכולל טווח גדול מאוד של קשיים. ולכן צריך להתאים את המענה לכל ילד בנפרד לפי גילו ולפי היכולת שלו להבין ולתקשר. בכל זאת
נציין כמה דברים כלליים שיעזרו להורים במצב הנוכחי:
- חשוב שההורים יעשו את מה שראוי בעיניהם לעשות. אם זה ללוות ולהסיע, אם זה להגביל את הילדים ואם זה לדאוג שבמקום שהיית הילדים יש הגנה מספקת. זו איננה התנהגות ”היסטרית” אלא דאגה אמיתית וראויה.
- לתת לילדים מידע על המתרחש אבל אך ורק לפי היכולת שלהם להבין אותו. כן לספר שדברים משתנים בימים אלו, שיש מתיחות, שיש דאגה ולכן הבית מתארגן אחרת.
להבהיר לילדים שזהו מצב זמני, עם חלוף המצב המיוחד תחזור השגרה.
- יחד עם זאת לשמור, כמה שניתן על סדר היום: ארוחות, סדר שינה, רחיצה וכו’. מצב מתוח ומסוכן אין פירושו ויתור. דווקא עמידה על הדברים נוסכת יתר ביטחון.
- ככול הניתן, לאפשר לילדים לעשות דברים שיתנו להם תחושת יכולת והצלחה, לשחק משחקים, וחשוב במיוחד לאפשר פעילות גופנית ותנועה.
- כשרואים התנהגות חריגה של הילד, למשל ירידה משמעותית במצב הרוח, התנהגות רגרסיבית מאוד, חוסר תיאבון או קשיי שינה משמעותיים, כדאי מאוד להתייעץ עם אנשי מקצוע.
(ההשפעה של החרדה והתסמינים יכולים להופיע גם מאוחר יותר, אפילו אחרי שהמצב ירגע, לכן צריך להמשיך ולעקוב אחר הדברים אלו גם בהמשך).
לסיכום: המסר הכללי הוא שזהו מצב זמני ושילדים, גם אם הם עם מוגבלויות, יכולים לעמוד במצבים כאלו ובשינויים הנדרשים כרגע. המבוגרים עומדים לרשותם ודואגים לתת את התנאים המתאימים ואת ההגנה הנדרשת.
חשש, דאגה, חוסר שקט, רצון לשמור על היקרים לנו, כל אלו הן תגובות טובות ונורמליות. לרוב דאגות אלו לא פוגמות ביכולת האישית וההורית. בכל מקרה, כשההורה מרגיש דאגה קיצונית שפוגמת ביכולת שלו לתפקד ולהתמודד עם מטלות היום יום כדאי לבקש עזרה מקצועית.
יצחק הירשברג, מנהל המרכז לטיפול רגשי, בית איזי שפירא
ניתן למלא פרטים באתר וניצור אתכם קשר או להתקשר למיטל רפואה, מזכירת המרכז, בטלפון: 09-7701222 או בדוא”ל:meitalr@beitissie.org.il