‘השקט שנשבר’ – סיפור הישרדותן המופלא של אלישבע אורבך ואחותה בטי באוש
“קיבלתי את חיי בחזרה כששוחררתי מברגן בלזן יחד עם עוד 200 אסירים, בעסקת החלפת שבויים עם התושבים “הטמפלרים” שחיו בארץ ישראל”
‘השקט שנשבר’ – סיפור הישרדותן המופלא של אלישבע אורבך ואחותה בטי באוש
אלישבע אורבך, בת 94 – המטופלת המבוגרת ביותר במרכז ההידרותרפי של בית איזי שפירא
“אני לא מוותרת על הבריכה. למרות שקשה לי, אני מתעקשת להגיע בכל שבוע לטיפול במים. אני יודעת שרק הודות לזה אני במצב טוב.”
אלישבע נולדה באמסטרדם בשנת 1922, למשפחה מסורתית, אחות צעירה לאח ולשתי אחיות.
“חוויתי נעורים נפלאים. בתנועת הנוער הציוני הכרתי חברים רבים. גם את אנה פרנק,שהיתה צעירה ממני. לא ידענו אנטישמיות.
בשנת 1939 קלטנו את הפליטים היהודים שנמלטו מגרמניה לאחר אירועי ליל הבדולח. הבנו שקורה משהו רע, אבל לא האמנו שיגיע גם אלינו.
בשנת 1942 כבש היטלר את הולנד, ועמדו בפנינו, ובפני יהודי הולנד כולם, מספר אפשרויות: לברוח, להסתתר – כמו שבחרה גם משפחת פרנק לעשות, לחיות תחת זהות ארית מזוייפת – כך בחרה אחותי הגדולה, או לחכות ולראות מה יקרה – מה שהורי ואני בחרנו. הורי לא האמינו כי יקרה לנו משהו רע.
עם הזמן הטילו עלינו הנאצים עוד ועוד מגבלות – לקחו את הרדיו, לקחו את האופניים, מנעו מאיתנו את הנסיעה בתחבורה הציבורית, ואת הכניסה לפארקים, לבתי הקפה או לחנויות.
למזלי, הספקתי לסיים את לימודי בתיכון, לפני ההגבלות. בהיותי ציונית, רציתי להצטרף להכשרה ולעלות לארץ ישראל. כיון שלא יכולתי לרכב על אופניים, לא יכולתי להגיע אל החווה בה התקיימה ההכשרה החקלאית, במקום זה בחרתי ללכת לבית הספר לאחיות, בבית החולים היהודי באמסטרדם.
באותה תקופה נתפסו הורי ונשלחו אל מחנה הריכוז סוביבור, ושם גם נרצחו. גם אחי ואחותי נתפסו ונשלחו למחנה ריכוז בהולנד.
בפשיטה שערכו הנאצים על בית החולים היהודי, נתפסו כל החולים והצוות ונשלחו אל מחנה הריכוז.
אני הצלחתי להתחבא בעליית הגג ולהימלט.
לאחר מכן, בעזרת תעודה מזוייפת שהשגתי, הגעתי אל ביתו של החבר שהיה לי אז.
משפחתו נקראה להתייצב לפני גירוש. אני לא הייתי רשומה בשום רשימה, אך לא יכולתי להעלות על דעתי להיפרד ממי שהיה אהבתי הראשונה, ולכן הצטרפתי אליו ואל משפחתו.
נשלחנו אל מחנה הריכוז בהולנד, ולאחר תלאות רבות הגעתי למחנה ההשמדה ברגן בלזן.
ניצלתי בדרך נס – הנאצים החליטו לשחרר 222 אסירים בתמורה לאזרחים גרמניים שנשבו בארץ ישראל – הגרמנים הטמפלרים. מבין אלפי הכלואים בברגן בלזן, הייתי בן הבודדים שקיבלו מהנאצים את חייהם בחזרה, וזכו בסרטיפקט לעלות לישראל.”
אלישבע הגיעה לארץ ישראל, והשלימה את לימודי הסיעוד בהדסה הר הצופים.
היא נישאה לחנן אורבך, ששרד גם הוא את מחנה הריכוז ברגן בלזן, ונולדו להם שני בנים מהם זכו לשבעה נכדים.
בעשר השנים האחרונות מטופלת אלישבע במרכז ההידרותרפי בבית איזי שפירא, כחלק מהתמודדותה עם הפגיעות הגופניות שנגרמו לה בתקופת השואה.
“בזכות בית איזי שפירא הגוף שלי במצב טוב מאד לגילי”