שירות תמיכה בקבלת החלטות

מודל שירות

שירות תמיכה בקבלת החלטות לאנשים עם מוגבלות

המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

.ד

הליכי קבלת החלטות

על פי רוב, תהליך קבלת ההחלטות מתואר ככולל את השלבים הבאים: זיהוי צומת קבלת ההחלטה, איסוף

מידע ונתונים אודות המצב, זיהוי האפשרויות העומדות בפני האדם, מיפוי משמעות, יתרונות וחסרונות של

כל האפשרויות, שקילתן, בחירה וקבלת החלטה וכן מיד לאחר מכן מימוש ההחלטה והערכתה.

מחקרים משלושת העשורים האחרונים מצביעים על הפער שבין מודלים נורמטיביים ובין מודלים תיאוריים

לקבלת החלטות: מודלים נורמטיביים מתווים את הליך קבלת ההחלטות האידיאלי שיוביל למימוש יעדיו

של אדם; המודל הנורמטיבי הוא בדרך כלל רציונלי, כולל תחשיבים הסתברותיים, הערכות של יעילות

וכרונולוגיה בין שלבי קבלת ההחלטה. מודלים תיאוריים, לעומת זאת, עוסקים באופן קבלת ההחלטות

בפועל: הם מתארים את נקודות העיוורון של האדם בתהליך, את השפעת התנאים של קבלת ההחלטות

על טיב התהליך (סיכון, חוסר ודאות, עומס במידע או באפשרויות), את השפעת רגשותיו של המחליט, את

מקום האינטואיציה ועוד. במקביל, הולכת ומתבררת החשיבות של תמיכה וסיוע, שיאפשרו את חיזוק קבלת

ההחלטות בקרב מגוון קבוצות: עובדים בחברות גדולות, מטופלים במערכות בריאות, מפקדים בצבא וכן

מוטבים של שירותי רווחה. גוברת ההכרה גם בהיותו של אדם חלק מרשת רחבה של קשרים ותלות, ובכך

שהוא מקבל החלטות בעזרת תמיכה ומעורבות של אנשי אמון שסביבו. בתוך כך פותחו כלים רבים לחיזוק

היכולות והכישורים של אנשים עם מוגבלויות לקבלת החלטות, להגדרה עצמית ולבחירה. מודל העבודה

שמוצג להלן נסמך בין היתר על ההנחה כי תהליכי קבלת החלטות אינם רציונליים וכרונולוגיים; הוא מנסה

לפתח תמיכה והתאמות לגבי חלק מהמרכיבים של התהליכים הללו.

.ה

תמיכה על-ידי איש אמון מול שירות תמיכה

אחת השאלות המרכזיות שטרם הוכרעו בתחום התמיכה בקבלת ההחלטות היא האם התמיכה צריכה

להינתן בראש ובראשונה על-ידי אנשי האמון של האדם (משפחה וחברים), באופן שיעוגן משפטית, או

שמא מדובר בשירות מקצועי אשר על המדינה לפתח ולממן. מצד אחד יש הטוענים כי אסור לתמיכה להפוך

לשירות ממשלתי, מחשש שהתערבות ממשלתית תביא לעיוות התמיכה ולהפיכתה לשירות טיפולי אשר

כפוף לקריטריונים של 'טובת האדם' על חשבון רצונו של האדם. מנגד, יש הסבורים כי אסור שהתמיכה

תינתן על-ידי בני המשפחה, מחשש לניגוד עניינים: קידום עצמאותו של אדם נעשית לא פעם מול ההורים

או המשפחה ולא יהיה זה נכון כי ההורים יהיו גורם התמיכה המרכזי במהלך כזה. בנוסף, נטען כי יש אנשים

ללא מעטפת תמיכה או יחסי אמון בסביבתם הקרובה, ולפחות עבורם נכון לפתח שירות תמיכה חיצוני.

עמדת בזכות היא עמדת ביניים: אנו סבורים כי החקיקה צריכה להכיר בשני המסלולים - הן של תמיכה

בקבלת החלטות על-ידי אנשי אמון והן כשירות ציבורי הממומן על-ידי המדינה, לרוב באמצעות ספקי

שירות מטעם החברה האזרחית. לאור עמדתנו, אנו סבורים כי יש לפתח הן הכשרה ותמיכה לבני משפחה

ואנשי אמון, כדי שיוכלו לתמוך בקבלת החלטות, והן שירות המתוקצב על-ידי המדינה ואשר מציע אפשרות

של תמיכה חיצונית מקצועית. המודל שלהלן, על אף הרלוונטיות שלו גם לאנשי אמון ולבני משפחה, מתמקד

של בזכות, שמודל זה עמד בבסיסו,

באפשרות השנייה, של פיתוח שירות של 'תומכי החלטה'. פיילוט סעיף

היה ייחודי בהקשר הבינלאומי, בהיותו הפיילוט הראשון אשר ביקש לפתח תמיכה מקצועית ולא רק לעגן

את התמיכה הניתנת על-ידי בני משפחה.