גינון טיפולי: גינון ככלי מסייע בטיפול ובשיקום

ליבוביץ, מיכל. (2007). גינון טיפולי – גינון ככלי מסייע בטיפול ובשיקום, שקום , 19, 23-25

מהו גינון טיפולי ?

גינון טיפולי הוא השימוש בצמחים, בפעילויות גינון, בקרבה ובאהבה המולדת של האדם לטבע, כאמצעי לשיפור איכות חיים פיזית ונפשית (Davis, 1997).

בגינון טיפולי עורך המטפל בגינון שימוש במרחב הגינה, בפעילויות גינון, בפעילויות נילוות לגינה כולל  יצירת מוצרים שימושיים מחומרים צמחיים, יצירה אומנותית, הכנת מאכלים ומשקאות, בניית אלמנטים כגון גדר, גשר, בריכה, כתיבה על הגינה, התייחסות לבעלי חיים בגינה ועוד כאמצעים להשגת מטרות טיפול או כאמצעים ליצירת תהליך טיפולי. 

המרחב שבו מתקיים הגינון הטיפולי הוא גינה/גן מעשה ידי אדם (להבדיל מטבע תרפיה למשל), אשר נבנה לשם מטרה זו, כלומר המרחב מעוצב כך והאזורים השונים בו מתוכננים על מנת לשרת את התהליך הטיפולי שאמור להתרחש בו, בהתאם לקהל יעד ספציפי. גן טיפולי עשוי לכלול גן כללי ובו צמחיית קבע בשטח הכלל וכן ערוגות או חלקות אישיות באחריות ובניהול לקוחות ספציפיים. הגינון הטיפולי מתבסס גם ההשפעה החיובית והמרפאת שיש לשהייה פאסיבית של האדם בקרבת צמחים. השפעה חיובית זאת כוללת הפחתת מתח, שיפור יכולת הקשב והריכוז, רגיעה ועוד.  (Ulrich &. Parsons, 1992).

מיהו מטפל בגינון ומהו התהליך הטיפולי?

מטפל בגינון הוא בעל יכולת להעריך את הצרכים של הלקוח, ולהשתמש בידע בתחום הגינון על מנת לענות על צרכים אלו. התהליך הטיפולי בגינון טיפולי נחלק למספר שלבים.

הערכה בגינון טיפולי מתבצעת באופן לא פורמלי, אין אבחונים סטנדרטיים בשימוש, והיא מתבססת בעיקר על תצפיות, התבוננות ועבודה משותפת עם הלקוח.

1. היעדים עשויים להיות מוגדרים בזמן ומדידים וכן עשוי להיבחר טיפול ממוקד תהליך אשר אינו מובנה כל כך.
2. יישום ההתערבות נערך במרחב הגינה ויכלול פעילויות שונות לפי שיקול דעתו של המטפל בגינון.
3. הערכת התוצאות תהיה בהתאם לגישת ההתערבות שנבחרה (ממוקדת מטרות או תהליך).

רקע היסטורי

למרות שאנו יכולים לנחש שאנשים מצאו נחמה בטבע משחר ימיה של האנושות, העדות הראשונה לגינון בהקשר טיפולי היא מימי מצרים העתיקה. רופאים של חצר המלוכה הורו על קיום טיולים בגני הארמון לבני המלוכה אשר סבלו מהפרעות נפשיות (Davis, 1997). אפילו בימיו של ישו, היה ידוע לרופאים שהמצאות בסביבה שלווה ובלתי מאיימת שמספקת סביבת הגן היא בעלת אפקט מרגיע על אנשים. עם זאת לא נעשה שימוש בתפיסה זו במשך מאות שנים. רק בסוף המאה ה –17 ותחילת המאה ה- 18 החלו להשתמש בקשר בין האדם לצומח בקליניקות בארה"ב, באנגליה ובספרד. בהמשך התפתח קשר זה לגישה טיפולית מקובלת.

פרופ' בנג'מין ראש, מראשוני הפסיכיאטרים בארה"ב, היה זה שפתח את הדלת לקבלת השימוש בחקלאות כחלק מטיפול בחולי נפש. בשנת 1798 הכריז דר' ראש שעבודה במסגרת חווה היא בעלת אפקט מרפא לחולי נפש. בשנת 1806, צוותים מטפלים בבתי חולים פסיכיאטרים בספרד החלו להדגיש את השימוש בחקלאות ובגננות בתוכניות הטיפול שלהם. מתוצאותיהן המוצלחות התפתחה פרקטיקה שהפכה נפוצה באותה תקופה והיא בניית בית החולים הפסיכיאטרי באזור כפרי ושיתוף של המאושפזים בגידול וקטיף היבול. ממוסדות אלו הצטברו במשך השנים עדויות רבות שתמכו ביתרונות של עבודת אדמה בתהליך הטיפול בחולים אלה.

במהלך מלחמות העולם התפתח השימוש בגינון ככלי מסייע בשיקום של חיילים פצועי מלחמה, זאת ע"י מרפאות בעיסוק בשילוב מתנדבים חובבי גינון. עם הווסדו בשנת 1936 הכיר ארגון המרפאים בעיסוק הבריטי רשמית בשימוש בגינון ובחקלאות כטיפול ספציפי לבעלי מוגבלויות מנטליות ופיזיות.

בשנת 1942 נפתח לראשונה במסגרת אקדמית, קורס בחקלאות במסגרת לימודי ריפוי בעיסוק  של “Milwaukee Downer Colleg" – הקולג' הראשון באנגליה שהעניק תואר בריפוי בעיסוק.

כיום קיימים איגודים מקצועיים של גינון טיפולי במדינות רבות ברחבי העולם בניהן ארה"ב, אנגליה, גרמניה, יפן ואוסטרליה במדינות אלו קיימות הכשרות מקצועיות בהיקפים שונים בדגש על קהלי יעד שונים ומגוונים.

למי מיועד גינון טיפולי ?

שירותי גינון טיפולי ניתנים בארץ למגוון קהלי יעד כולל: ילדים ונוער בחינוך המיוחד, נוער בסיכון, משפחות בסיכון, נפגעי נפש באשפוז ובקהילה, קשישים במרכזי יום לקשיש ובבתי אבות, אנשים בשיקום נוירולוגי ואורתופדי במרכזים רפואיים שונים, מסגרות מגורים מוגנות למבוגרים, אנשים עם פיגור שכלי, אנשים עם אוטיזם, נפגעי התמכרות לסמים ואלכוהול, אסירים משוחררים ואסירים בכלא.

המטרות של התוכניות משתנות בהתאם לקהל היעד הספציפי לפי צרכיו, מגבלותיו, משך זמן הטיפול,  התשתית הקיימת במסגרת ועוד.

מהם היתרונות המיוחדים של גינון ככלי טיפולי ?

את היתרונות של הטיפול באמצעות גינון ניתן להגדיר כאינטלקטואליים, חברתיים, פסיכולוגיים, פיזיים ותעסוקתיים, מבחינת התרומה ללקוח כאשר ניתן להתאימה לטווח רחב של מוגבלויות מילדות עד זקנה:

• גירוי אינטלקטואלי מושג באמצעות רכישת מיומנויות חדשות וטכניקות שונות לגידול צמחיה. הגדלת אוצר המילים, הגברת חוש הסקרנות וגירוי של כל מערכת החושים.
• יתרונות חברתיים נובעים מתוך האינטראקציה בתוך הקבוצה, ויצירת קשר עם אנשים מחוץ לקבוצה אשר באים לבקר בגן או כאלה שמגיעים לקנות מוצרים.
• צמיחה רגשית מושגת באמצעות שיפור הביטחון העצמי וההערכה העצמית, הזדמנות לשחרר דחפים אגרסיביים בצורות מקובלות, עיסוק בפעילות שמגבירה עניין בעתיד וכמובן יצירתיות וביטוי אישי.
• יתרונות פיזיים הם האפשרות לתרגול מוטוריקה עדינה וגסה וכן הגברת הפעילות מחוץ לבית מועילה בכך שהיא מספקת פעילות גופנית והקלה במתח.
• יתרונות תעסוקתיים מושגים על ידי רכישת עיסוק פנאי או על ידי שימוש בפעילות כהשתלמות טרום תעסוקתית.

חשוב לזכור שצמחים מגיבים ישירות לטיפוח או להזנחה, פעילות מוצלחת מובילה להגברת הביטחון העצמי וההערכה העצמית, בעוד שפעילות שאינה מסתיימת בהצלחה מביאה להתמודדות עם רגשות תסכול  ואובדן. צמח עטור פריחה מרהיבה מעניק מיופיו באופן שווה לכולם באופן שאינו מאיים על המגדל שלו, לאדם שתלוי רוב זמנו באחרים הטיפול בצמח מאפשר עריכת מניפולציות שונות  ולהשיג על ידי כך שליטה לפחות על חלק קטן מסביבתו (Relf, 1981).  יתרונות רבים ניתן למצוא בתחומים אחרים של טיפול, אך דבר שמפריד את הגינון מאמצעי טיפול אחרים הוא שבו "חיים את הטבע", נמצאים בקשר עם תהליכי צמיחה וקמילה, חיים ומוות. הקשר לעונות השנה ולמחזור החיים בטבע מקשר אותנו למהלך חייו של האדם ועשוי לעזור בהתמודדות עם שינויים ומשברים.

לימודי גינון טיפולי בישראל

נכון לעת פרסום מאמר זה, תחום הגינון הטיפולי אינו מוכר כמקצוע מורשה ע"י משרד הבריאות ומשרד החינוך בחוק. עם זאת, חלה בשנים האחרונות בישראל התפתחות מרשימה בתחום.

החל משנת 1999 קיימות הכשרות מקצועיות בנושא, כאשר תוכנית ההכשרה הראשונה היתה "פעילות בגינון ובחומרים צמחיים לזקנים" מטעם אשל. קיימות תוכניות לימודים שונות בתחום. התוכניות הן בהיקפים שונים החל מ- 70 שעות ועד 700 שעות. תוכניות הלימוד נבדלות זו מזו בכמה אספקטים. חלקן מתמקדות באוכלוסיית יעד ספציפית כגון קשישים, משפחות בסיכון, וחלקן מתייחסות לטווח רחב של קהלי יעד. חלקן מיועדות לאנשי מקצוע כגון מטפלים ו/או מורים וחלקן מיועדות לאנשים ללא רקע טיפולי/חינוכי.

המוסדות בהם מתקיימות תוכניות לימוד הם: מרכז אשל להשתלמות והדרכה, מכללת סמינר הקיבוצים, המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, מרכז הלמידה והידע לחיזוק קשרי משפחה- קהילה- פנימייה בפנימיית עלומים, מכון "תמר-ה "– מרכז להכשרה וטיפול בין – תחומי מערכתי והיחידה ללימודי המשך של הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה.

הבדלים אלו בין תוכניות הלימודים יוצרים פערים בידע הגנני והטיפולי בין בוגרי התוכניות השונים. 

רשימת מקורות:

Davis, S. (1997). Development of the profession of horticultural therapy. In S. P. Simson & M. C. Straus (Eds.), Horticultural therapy principals and practice (pp. 3-19), New York-London: Haworth Press.

.Relf D. (1981). Dynamics of Horticultural Therapy. Rehabilitation Lit., 42, 147- 150

S. & R. Parsons (1992). Influences of Passive Experiences with Plants on Individual Well-Being And Health. In: Relf D. (Ed.) The Role of Horticultural in Human Well-Being and Social Development. Portland ,Oregon. TIMBER PRESS, Inc.

עמותת אדם צומח (לקידום תחום הגינון הטיפולי בישראל)

עמותת אדם צומח הנה פורום עצמאי אשר פעיליו עוסקים בו בהתנדבות. פורום מקצועי זה התכנס לראשונה בשנת 1998 תחת השם "הארגון הישראלי לגינון טיפולי" והפך לעמותה רשומה במרוצת השנים.

העמותה, המשמשת כארגון הגג לעוסקים בגינון טיפולי בישראל, הציבה מטרה לקדם את ההכרה בגינון הטיפולי כמקצוע טיפולי ייחודי ואת ההתפתחות המקצועית של העוסקים בתחום. העמותה פועלת באמצעות ועד נבחר ובאמצעות ועדות שונות, המוציאות לפועל את המטרות שהוגדרו על ידה – כל זאת בהתנדבות וללא תמורה כלשהי.

פעילות העמותה מתקיימת תודות לדמי חבר שנתיים ותרומות. כל חבר חדש שמצטרף תורם לעמותה ומאפשר להגדיל את טווח פעילותה.

יעדי העמותה:

• הגברת המודעות הציבורית לגינון הטיפולי.
• קידום מעמד המקצוע בארץ.
• החלפת מידע מקצועי.
• הקמת מרכזי הדגמה.
• קידום התפתחותם המקצועית של העוסקים בתחום.
• עידוד וסיוע בהקמה של גינות טיפוליות

אתר אינטרנט:   www.g-t.org.il