ד״ר דניאל שפרלינג – כותב ועורך תוכן סקירות מידע במרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ״ת
פרופ‘ שונית רייטר – פרופסור אמריטה בפקולטה לחינוך שבאוניברסיטת חיפה
ליאת יוספסברג בן-יהושע – מנהלת מרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ״ת
סקירה זו עוסקת במעמדם של מזדקנים וזקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בודקת את מאפייניהם הבריאותיים, הרגשיים, החברתיים והקוגניטיביים, מציגה את דרכי ההערכה, המדידה והאבחון של אוכלוסייה זו ודנה בצרכיה השונים.
נועה דינגוט ספקטור – סטודנטית, התכנית ללימודי תואר שני בייעוץ חינוכי, הפקולטה לחינוך בית הספר לחינוך, המכללה האקדמית בית ברל
פרויקט גמר יישומי שבו נבחנו תפיסותיהם של בוגרים, שהינם אחאים לילדים עם צרכים מיוחדים את הליווי והתמיכה שקיבלו והיו דרושים עבורם מצד בית הספר היסודי, תוך הסתמכות על שיטת המחקר האיכותנית.
יואב לף – המרכז לחקר מוגבלויות, מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל
דורי ריבקין – מנהלת המרכז לחקר מוגבלויות, מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל
משפחות לילדים עם מוגבלויות מתמודדות לעתים קרובות עם קשיים שמשפיעים על כל המשפחה, ובכלל זה על ההורים, על האחים והאחיות ועל בני משפחה אחרים. כדי לסייע למשפחות אלה יזמו ג’וינט ישראל-אשלים ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים את הקמתם של מרכזים למשפחות שלילדיהן מוגבלויות מכל הסוגים. המרכזים נועדו לספק תמיכה קהילתית למשפחות, כשירות משלים לתמיכה הפרטנית שמספקות המחלקות לשירותים חברתיים.
מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל ליווה את התכנית במחקר הערכה אותו ניתן לקרוא במאמר זה.
דפנה רביב-כרמי – מחלקת מחקר והערכה, בית איזי שפירא
משפחות המגדלות ילד עם מוגבלות בישראל, נאלצות להתמודד לא רק עם אתגרים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים שאית
מתמודדים כולם, אלא גם עם אתגרים נוספים. משפחה שיש לה ילד עם מוגבלות, שגם משתייכת לקבוצת מיעוט באוכלוסייה, נאלצת להתמודד עם אתגרים נוספים.
המאמר מתאר את מחקרם של ד”ר דנה רוט ופרופ’ אייבן בראון שהשווה בין איכות חיי משפחה (Family Quality of Life) של משפחות ערביות ויהודיות בישראל, שלכולן יש ילד עם מוגבלות.
هداس زهافي- مفتّشة قطرية، خدمات إعادة التأهيل، وزارة الرفاه والخدمات الاجتماعية
أرييه شيمش- مفتّش قُطري، شعبة رعاية الأفراد مع إعاقة عقلية وتطوّرية، وزارة الرفاه والخدمات الاجتماعيّة
كارميلا كورش- افالغون- نائبة مديرة صندوق المشاريع الخاصّة، مؤسسة التأمين الوطني
ميخال غولان- رئيسة مجال الأولاد والأحداث مع إعاقة- جوينت- أشاليم
ميخال كوهين- هطاف- مديرة برامج، مجال الأولاد والأحداث مع إعاقة، جوينت-أشاليم.
يسعى برنامج شماش للأسر ذات الأطفال مع الإعاقة إلى تقوية الأسر التي لديها أطفال مع الإعاقة انطلاقا من تصور واعتقاد بأن الأسرة لديها القدرة والمسؤولية لتوفير أفضل نوعية حياة للطفل ويجب السماح لها بالوفاء هذا الدور.
يقدم الدليل خلفية المبادرة وأساسها المنطقي والمبادئ الرئيسية للبرنامج.
פרופ’ ליאורה פינדלר – חוקרת וראש מגמת שיקום ובריאות בביה”ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן
“מהמחקרים יצא שהסבים והסבתות, למרות הכאב, מדווחים על כך שצמחו שלמדו על עצמם, על נשותיהם, על ילדיהם ואפילו על נכדיהם עם המוגבלות דברים חדשים וחיוביים”. מחקר הראשון מסוגו המדבר על השפעת לידתו של ילד עם מוגבלות על המשפחה המורחבת.
הכותבת, פרופ’ ליאורה פינדלר היא זוכת אות השוויון והאחווה, ע”ש ווילי וסיליה טראמפ ז”ל לשנת 2016 עבור מצוינות בתחום המוגבלויות, המוענק, בכנסת ישראל, על ידי משפחת טראמפ ובית איזי שפירא על מצוינות בתחום המוגבלויות.
אביטל קדמון – סטודנטית לחינוך ואמנות, מכללת אמונה-אפרתה
החלטה של הורים לבוגרים עם אוטיזם לחפש מסגרת חיים מחוץ לבית עבור בנם/בתם לאחר סיום לימודיהם במסגרות החינוך
היא החלטה קשה ומורכבת. בעבודה סמינריוני זו דנה אביטל קדמון בתהליך החשיבה על ההשמה, בכוונה לבצעה, בקבלת החלטה על עצם הצורך במסגרת חוץ-ביתית איתור המסגרת המתאימה, הסתגלות המשפחה והסתגלות הבן/הבת למסגרת החדשה, ודפוסי הקשר של ההורים עם המסגרת ועם הבן/הבת.
البروفيسور ليورا فيندلر – باحثة ورئيسة قسم التأهيل والصحة في كلية الخدمة الاجتماعية، جامعة بار إيلان
تتحدث الدراسة الأولى من نوعها عن تأثير ولادة طفل مع الاعاقة على الأسرة الممتدة.
דפנה רביב-כרמי – מחלקת מחקר והערכה, בית איזי שפירא
נשים עם מוגבלות פיזית, קוגניטיבית, נפשית וחושית נאלצות להתמודד לא רק עם קשיי המוגבלות עצמה אלא גם להאבק על זכותן הבסיסית להיות אימהוֹת. במאמר סקירה ספרותית אודות עולמן של אימהוֹת עם מוגבלות, שלבי ההריון, הלידה וההורות תוך התייחסות לפרספקטיבות מעולם המשפט, הרפואה והחברה בארץ ובעולם.
ד”ר דליה נסים – מנהלת תכניות לימודים, מכון טראמפ, בית איזי שפירא
המסמך הינו תקציר סקירת הספרות שכתבה ענת אלון-פרדו אודות זיקנה “מיוחדת”: אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, תוך התייחסות לשלושה ממדים: הביולוגי, הרגשי והחברתי.
