ד”ר דליה נסים – מנהלת תכניות לימודים, מכון טראמפ, בית איזי שפירא
טליה אלג’ם – רכזת תכניות לימודים וקורסים, מכון טראמפ, בית איזי שפירא
על הפרויקט שמטרתו לצמצם את הפער בין מקבלי השירות ולאפשר קבלת שירות רפואי איכותי ומיטבי לאנשים עם מוגבלות שאינה נראית.
דיאן סלרס – קלינאית תקשורת ועמיתת מחקר ב Chailey Heritage Clinical Services, Sussex Community NHS Trust
תרגום ועריכה: אסטל סלוין וצוות קלינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק, בית הספר בית איזי שפירא
תרגום ועריכה: ג’ודי בלינדר – אדלקופ וצוות קלינאיות תקשורת של בית חולים אלי”ן
תרגום לעברית של EDACS – Eating and Drinking Ability classification System, סיווג ליכולות אכילה ושתיה בקרב ילדים עם שיתוק מוחין.
הילה רימון–גרינשפן – חוקרת עצמאית בתחום המוגבלויות, יועצת, המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
ד״ר מיכל טנא רינדה – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות, מרצה בחוג לריפוי בעיסוק, הקריה האקדמית אונו, מנהלת התוכנית נגישות היא לא רק רמפה, ישראל מעבר למגבלות, ג’וינט ישראל, יועצת, נגישות עבור אנשים עם מוגבלות נפשית, המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
אורנית אבידן זיו – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות, מנהלת המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
ד״ר שירה ילון-חיימוביץ – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות. דיקנית הסטודנטים וראש המרכז לאקדמיה שוויונית, הקריה האקדמית אונו ראש המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
המאמר עוסק בהנגשה קוגניטיבית בסביבת העבודה. הוא מציע הגדרה להנגשה קוגניטיבית, דן במאפיינים עיקריים של א/נשים עם מוגבלות קוגניטיבית והשפעתם על ההתנהלות בסביבת העבודה, ולבסוף מציע מודל ראשוני להתייחסות מובנית להנגשה קוגניטיבית במסגרתו מוצגים עקרונות לצד דוגמאות פרקטיות להנגשה קוגניטיבית בהתאם למרכיביה השונים.
המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת “עניין של גישה”.
ד”ר אריאל טננבאום – המרכז לתסמונת דאון והמרכז לאבחון מוגבלות שכלית והתפתחותית, אגף הילדים, המרכז הרפואי הדסה, האוניברסיטה העברית
המאמר מתאר את שתי התסמונות והשפעותיהן על המצב החברתי, ההתפתחותי והרפואי, ואת הסוגיות האתיות אשר עולות בעקבותיהן במהלך החיים.
יעל אלשטיין – מנהלת המרכז הטכנולוגי (לשעבר), בית איזי שפירא
המאמר מתאר את תחום הטכנולוגיה המסייעת, תחום מורכב ומאתגר המהווה הזדמנות לחולל שינוי משמעותי בחייהם של אנשים ובעל פוטנציאל רב גם מבחינה עסקית.
יצחק הירשברג – פסיכותרפיסט, מנהל המרכז לטיפול רגשי בילד ובמשפחה, בית איזי שפירא
המאמר בוחן את הקשר בין סינגור עצמי והתפתחות העצמי תוך הגדרת מהו סינגור עצמי בהקשר האישי, מה היא תחושת העצמי ואיך היא מתפתחת, ומה משותף לשני מושגים אלו. כמו כן מציע המאמר מספר הצעות לעידוד סינגור עצמי אצל ילדים עם מוגבלויות, מנקודת מבט פסיכולוגית.
רונית ארגמן – מטפלת מוסמכת ומדריכה בטיפול ושיקום מיני, מומחית בתחום מיניות ונכות, מנהלת מכון ארגמן
במאמר על ההיבטים השונים של מיניות של אנשים עם מוגבלות ובכללם אנשים עם מש”ה – הכרה בצרכים, זכויות והיכולות לקיום מערכות יחסים מיניות וזוגיות.
נעה ניצן – מרפאה בעיסוק, רכזת תחום טכנולוגי, המרכז לייעוץ טכנולוגי, בית איזי שפירא
דיינה קפל – דיינה קפל, מרפאה בעיסוק, המרכז לייעוץ טכנולוגי, בית איזי שפירא
במאמר דיווח משני כנסים בין-לאומיים שבהם השתתפו המחברות, על חברות וטכנולוגיות שהוצגו במסגרת תערוכה בכנס, ועל ייצוגן את העשייה המקצועית שלהן כמרפאות בעיסוק במרכז הטכנולוגי שבבית איזי שפירא.
אנג’לה לוין – מתנדבת, בית איזי שפירא
במאמר מבוא קצר לשני סוגים של טיפול בעזרת צילום: פוטותרפיה וצילום טיפולי, שמטרתם הכללית היא שיפור רווחתו הנפשית של הפרט.
מרגלית פילר – סמנכ”ל שירותי קהילה, עמותת אלווין ישראל
ד”ר מיכל פוקס-וילף – עו”ס, מנהלת סניף חיפה והצפון – עמותת אלווין ישראל
במאמר על מודלים ומגמות פורצות דרך בנוגע להעסקתם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בעבודה בקהילה, ויצירת תכניות התערבות מעבריות לתלמידים, כבסיס לבניית הזהות התעסוקתית ותחושת מסוגלות עצמית תעסוקתית. כמו כן מודגשת בו מקומה של האחריות החברתית ביצירת שוויון זכויות והזדמנויות בתעסוקה, באמצעות יצירת הנגשות והתאמות.
