ספר הסנוזלן

85 / 159

תנועה ותחושת מנח הגוף 67
יותר. איל נה היססה בתחילה, אך במהלך
כמה
חודשים היא החלה להסתובב ברחבי החדר.
לבסוף למדה אילנה לעלות ולרדת במדרגה, ואפילו להתגלגל על מיטת המים.
לאחר שהשיגה מטרות אלו, רצינו לעודד את אילנה להשתמש בידיה בצורה תכליתית.
הצענו לה לגעת - יבו ויהו כרית ב אקוסטית ולחוש אותה . בתח ילה היא חששה, דבר אשר
החריף את תנועות הידיים הסטריאוטיפיות. עם זאת, כאשר פר ש נו על הכרית סיבים
אופטיים צבעוניים ומאירים, היא התרגשה מאוד. היא הושיטה את ידה כדי לגעת אורות ב
כרית בו ולבחון אותם . במהלך הזמן התגברה אילנה על התנגדותה לתנועה כ, ו יום היא אף
שוכבת על
הכרית. שמנו לב שכאשר אנו מגבירים את הרטט, תנועות הידיים
הסטריאוטיפיות פוחתות , ויותר מכך, אילנה מחייכת. ברור שהיא נהנית מהרטט ומתחושת
התנועה ש הכרית מעניקה לה.
הסביבה הרב - חושית היא רק כלי אחד אשר עודד את אילנה לנוע. בעבודה עם ילדים כמו
אילנה נדרש ו ת גישת טי פול מקיפה ומידה גדולה של יצירתיות. הפחד של אילנה מפני
תנועה פחת, רמת הניידות שלה השתפרה , וכיום היא הולכת מעט מהר יותר על מגוון
משטחים. הישג זה הנו תוצאה של העבודה המתמשכת בסביבה הרב - חושית, לצד טיפולי
הידרותרפיה, פיזיותרפיה וטיפול במו יקה. ז כיום היא משתמשת ב צורה תפקודית יותר
בידיה, ולאחרונה היא אף החלה לאכול באופן עצמאי בכפית.
מבחינת
ילדה כמו אילנה, עם
תסמונת רט , יש להישגים קטנים אלה משמעות עצומה.
המערכת הפרופריוצפטיבית
המונח פרופרויספציה מתייחס ל"מידע המתקבל מתוך הגוף, בייחוד מהשרירים ,
המפרקים, הגידים והרצפטורים ( " Ayres, 1972, p.66 ). החוש הפרופריוצפטיבי מספק
לנו מידע על המקום שבו נמצאים חלקי גופנו זה ביחס לזה ומורה לנו באיזו מידה עלינו
לכווץ את השרירים כדי לנוע ( Miller & Fuller, 2006 ). אנו משתמשים בחוש זה כדי
להעלות את מודעות הגוף, כדי לשפר קואורדינציה מוטורית וכדי לעזור בו ו יסות רמות
העוררות, בייחוד על ידי הרגעה וארגון
ֹ
אדם החו וה הצפה חושית ( Blanche & Schaaf,
2001 .)