8 / 12
יואב קריים
מנהיג חברתי
יואב קריים, סגן מנהלת האשכול לשינוי חברתי בבית
איזי שפירא, יו"ר המועצה הארצית לשיקום נכי נפש
בקהילה, ומרצה בחוג לריפוי בעיסוק בקריה האקדמית
אונו ובקורס פרנדינג (משולב לאנשים עם וללא מוגבלות)
במכללת דוד ילין.
יואב, בן 04, נשוי לגלית, היה ממקימי מטה מאבק הנכים
בישראל, ודובר הארגון במשך 01 שנים; שותף לחקיקת
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וחוק ביטוח
בריאות ממלכתי – כשהיה בן 51 בלבד, חבר במועצת
הביטוח הלאומי ובוועדה המקצועית של מסד נכויות
בגו'ינט (תפקיד שימשיך בימים אלו כנציג בית איזי שפירא
בוועדה).
יואב, על רקע הפעילות הענפה ורבת השנים שלך בתחום,
האם אתה רואה עם השנים שיפור בתחום המוגבלות
בישראל?
"אני מרגיש שישנו פער גדול בין החקיקה שהשתנתה לטובה
בצורה משמעותית, ומעניקה לאנשים כיום יותר כלים לעמוד
על זכויותיהם, ובין חיי היומיום. אדם עם מוגבלות שאינו
מעורב בתהליכי בניית המדיניות, אינו מרגיש בשיפור.
הייתי מצפה שלחוק תהיה השפעה משמעותית יותר בחיי
אדם. זה לא קורה בגלל בעיית אכיפה. בעיה זו קיימת
באכיפת כל חוקי מדינת ישראל, וגם בתחום המוגבלות.
אחד הנושאים המהותיים בכל חברה מתוקנת הוא
נושא התעסוקה. משרדי הממשלה מתרצים אי העסקת
אנשים עם מוגבלות, באנשים עצמם, שלא מציעים עצמם
לתפקידים הקיימים. איש אינו בודק האם אנשים עם
מוגבלות הגישו את מועמדותם לתפקיד, האם הגיעו
לראיון, ומה קרה בדרך. לא ניתנת עזרה למועמד ולמעסיק
לגישור הפערים ביניהם.
בחוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחויב ייצוג הולם
לאנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. החוק מחיל תנאי זה
על כלל המעסיקים, אולם המדינה, כמעסיק הגדול ביותר,
חייבת להיות הדוגמה והראשונה לענות על התנאי, על כלל
מוסדותיה ושלוחותיה. עם החתימה על צו ההרחבה, המחייב
העסקה של חמישה אחוז מכלל העובדים שהם אנשים עם
מוגבלות, אני מצפה לגידול במספר העובדים עם מוגבלות.
יש חשיבות רבה במתן הכלים הנכונים, והמיומנויות
המתאימות, על מנת לאפשר השתלבות טובה. האחריות
לא נמצאת רק אצל המעסיקים, למדינה יש חובה לספק
עבורם את הכלים.
הייתי שמח אם המדינה היתה
מרימה את הכפפה ומשיקה
תכנית מלאה להשתתפות של
אנשים עם מוגבלות בכל תחומי
החיים.
מה צריך לעשות כדי לקדם השתתפות טובה יותר של
אנשים עם מוגבלות בחברה?
"כדי ליצור השתתפות של אנשים עם מוגבלות בחברה
נדרשים התנאים הבאים:
ראשית, נגישות - ולא רק פיזית. אדם עם מוגבלות שכלית
לא יכול להשתתף באירוע בו אין אפשרות לפישוט לשוני,
שינגיש עבורו את תכני האירוע.
שנית, חינוך הציבור - לכך שאנשים עם מוגבלות הם חלק
אינטגרלי בחברה. זה ייעשה באמצעות השתתפות מלאה
של ילדים עם מוגבלות במערכת החינוך, השתתפות של
צעירים עם מוגבלות בצבא, שירות לאומי או שנת שירות.
היוזמות הקיימות כיום הן קטנות יחסית, ולא זמינות
לכולם. הכוונה היא להשתתפות של אנשים עם מוגבלות
באקדמיה ובעולם ההשכלה הגבוהה, וכמובן בשוק
התעסוקה. לצד החינוך יש חשיבות רבה במתן הכלים
הנכונים והמתאימים, שיאפשרו השתתפות מוצלחת.
שלישית, הזכות לזוגיות ולחיי משפחה - נושא טעון ורגיש.
כיום לא כל האנשים עם מוגבלות יכולים לממש זכויות אלה.
"בית איזי שפירא, בפעילותו להשמעת קולן של אוכלוסיות
שעד כה לא נשמעו, מהווה נקודת אור משמעותית. הייתי שמח
אם המדינה היתה מרימה את הכפפה ומשיקה תכנית מלאה
להשתתפות של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים."
מעגלים - ראש השנה 6102
| 8