מאגר הידע

העצמה כלכלית של אנשים עם מוגבלות באמצעות הגנה סוציאלית מכלילה ואסטרטגיות לצמצום עוני

שוש קמינסקי - ממונה על החטיבה הקהילתית ופיתוח משאבי ידע, בית איזי שפירא

2013

תקציר נייר רקע שהוכן לקראת דיון בוועידת האו"ם בנושא האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ניו יורק, 17-19 יולי 2013.

מבוא

בעולם חיים יותר מ 1 מיליארד אנשים עם מוגבלות המהווים כ -15 אחוזים מאוכלוסיית העולם. הפוטנציאל של קבוצת אוכלוסייה משמעותית זו לתרום לפיתוח חברתי-כלכלי, לרוב,  אינו ממומש עקב חסמים שונים: פיסיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים. חסמים אלו מדירים אנשים עם מוגבלות ממערכות חינוך, מתכניות לפיתוח כישורים, מעולם העבודה, ומשירותי בריאות וחברה. בתחומים אלה ואחרים אנשים עם מוגבלות מופלים לרעה.  

ראיות מצביעות על כך, שבמדינות מפותחות ומתפתחות כאחת, אנשים עם מוגבלות נמצאים בסיכון גבוה יותר לחיות בעוני מאשר אנשים ללא מוגבלות. עוני תמידי או ארעי, חוסן כלכלי רעוע וזעזועים כלכליים חוזרים ונשנים לצד מחסור בשירותים חיוניים הם חווית חיים שכיחה עבור אנשים רבים עם מוגבלות. לעתים קרובות מאוד, בתהליך המדיני הם משוללי קול וכוח ואין תשומת לב לזכויותיהם.

נתונים השוואתיים מהימנים על השתתפות אנשים עם מוגבלות בשוק עבודה הם נדירים. מהדוחות המעטים הקיימים ניתן ללמוד על דפוסים שכיחים לעומת אנשים ללא מוגבלות:

  • פחות אנשים עם מוגבלות עובדים במשרה מלאה מאנשים ללא מוגבלות;
  • סיכוייהם של אנשים עם מוגבלות להיות מובטלים גבוהים יותר;
  • אנשים עם מוגבלות נוטים באופן משמעותי להיות פחות פעילים מבחינה כלכלית;
  • כשהם מועסקים, עובדים עם מוגבלות נוטים יותר להיכלל בין העובדים העניים, היות ולעיתים קרובות הם עובדים בשכר נמוך, סיכוייהם לקריירה קלושים ותנאי העבודה שלהם (הטבות, פנסיה ובריאות ) מצומצמים או לא ניתנים להם כלל.
  • אנשים עם סוגים מסוימים של מוגבלות, כגון מוגבלות שכלית ו/או נפשית, מתמודדים עם חסמים רבים יותר במציאת תעסוקה ושמירה עליה.

כתוצאה מההדרה של אנשים עם מוגבלות משוק העבודה יש הפסד משמעותי בתוצר המקומי הגולמי. חלק מהמדינות מכירות בהחזר הצפוי לחברה מההשקעה באסטרטגיות יעילות להכללה של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.

על אף שבמדינות רבות חל שיפור בנגישות לשירותי בריאות וחינוך עדיין פערי ההכנסה ואי השוויון בהכנסות גדלו בחלקים רבים של העולם. מצבם הכלכלי של רבים מהאנשים עם מוגבלות הורע עקב סדרת המשברים העולמיים שהתרחשו בשנים האחרונות.  

הכרחי לפתח אסטרטגיות להעצמת כלכלית של קבוצות חברתיות מודרות כולל אנשים עם מוגבלות. הוכח כי שיפורים בתחומים אלה, לצד מתן הגנה סוציאלית בסיסית, משפרים יכולות והשתתפות של אנשים עם מוגבלות, מפחיתים בידוד, מצמצמים את כלכלת ה"קדם-חסד" (pre-charity) ומעלים את רמת החיים שלהם ושל משפחותיהם וקהילותיהם.

קידום תעסוקה הוגנת ומכבדת והגנה הסוציאלית הם מרכיבים עיקריים המספקים הזדמנות.  

נייר העמדה

  1. סוקר מסגרות נורמטיביות הנוגעות להעצמה הכלכלית של אנשים עם מוגבלות באמצעות תעסוקה, הגנה חברתית וצמצום עוני;
  2. בוחן את עבודת גופי האו"ם כדי לקדם את ההכללה של אנשים עם מוגבלות בתחומים אלה;
  3. מזהה את הנושאים המרכזיים שיש לטפל בהם כדי להבטיח שקולם של אנשים עם מוגבלות החיים בעוני ישמע וכי צרכיהם יקבלו מענה.

המושג העצמה במסמך זה משמעותו כי אנשים, במיוחד מקבוצות חברתיות מוחלשות, יכולים להיות מועצמים באמצעות מעורבות אפקטיבית שלהם בחיים כלכליים, חברתיים ופוליטיים ובאמצעות מימוש בחירה ושליטה על זכויותיהם ורווחתם. העצמה כלכלית של אנשים עם מוגבלות תושג רק אם תהיה להם גישה למקומות עבודה ופרנסה ולזכויות בסיסיות, כגון זכות לשירותי בריאות, חינוך ודיור. השתתפות כלכלית מאפשרת את שילובם החברתי של אנשים עם מוגבלות.

מסגרות נורמטיביות

בעקרונות הכלליים של האמנה בדבר זכויות של אנשים עם מוגבלות יש התייחסות לשוויון בהזדמנויות, אי- אפליה ושוויון בין גברים ונשים. זכויות שקשורות לצמצום עוני נובעות מסעיפים שונים באמנה: סעיף 27  - הזכות לעבודה ותעסוקה וסעיף 28 - הזכות לרמת חיים ראויה והגנה סוציאלית. יש חשיבות מיוחדת לצמצום עוני באמצעות עבודה מכבדת, קידום הזדמנויות לעסקים עצמאיים, יזמות ופיתוח קואופרטיביים.

  1. חשובה השתתפות המדינה בהוצאות של התאמה כולל הכשרה וייעוץ; שירותים בעלות סבירה; ואביזרי עזר הנדרשים לשם התאמה.      
  2. שיפור הנגישות לשיקום תעסוקתי, פיתוח כישורים ומיומנויות הנדרשים לתעסוקה הם בין מטרות היסוד של הסטנדרטים של ILO המתייחסים לאנשים עם מוגבלות.    
  3. בהתייחס להגנה סוציאלית, האמנה מכירה בזכות של אנשים עם מוגבלות לרמת חיים נאותה לעצמם ולמשפחתם כולל אוכל מתאים, ביגוד ודיור, שיפור מתמשך של תנאי חייהם, גישה שוויונית בעלות סבירה לשירותים ואביזרים להם הם זקוקים ולכל עזרה אחרת הנדרשת להם עקב מוגבלותם.
  4. הסטנדרטים של ILO לביטחון סוציאלי כוללים מספר אמנות והמלצות. הכלי שאומץ לאחרונה נוגע למושג "רצפה של הגנה סוציאלית"(המלצה 22). הכלי מספק קווים מנחים להגדרת ה"רצפה" כמרכיב בסיסי במערכת הביטוח הסוציאלי. "רצפת ההגנה הסוציאלית" צריכה להבטיח נגישות לשירותים אפקטיביים של טיפול רפואי, חינוך, הזנה, ביטחון פיזי כמו גם בטחון בהכנסה בסיסית. כל מדינה מגדירה לעצמה את ה"רצפה". בהמלצה התייחסות לעקרונות הרלוונטיים לאנשים עם מוגבלות כמו מניעת אפליה, שוויון מגדרי, מענה לצרכים מיוחדים וכבוד לאנשים המקבלים סיוע לביטחון סוציאלי.       

אחת מיוזמות ה או"ם בנושא הגנה סוציאלית היא "ריצפת הגנה סוציאלית" - גישה אינטגרטיבית לחיזוק פיתוח חברתי וכלכלי ולמימוש זכויות אדם הכוללת:

  1. גישה אוניברסלית לשירותים חיוניים (שירותי בריאות, חינוך, דיור, מים וביוב כו');
  2. מתן סיוע בכסף או בעין (שווה כסף) שיבטיחו לכל אדם, כולל אנשים עם מוגבלות,  הכנסה מובטחת, בטחון תזונתי, תזונה הולמת וגישה לשירותים חיוניים.

העצמה כלכלית באמצעות הגנה חברתית משולבת ואסטרטגיות לצמצום העוני  

העצמה כלכלית מוכרת כמשתנה מפתח המשפר את האוטונומיה של אנשים עם מוגבלות ומקדם את השתתפותם המלאה בחברה. צעדים המעודדים את השתתפותם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה הוגנת, הפחתת העוני ושיפור ביטחון בהכנסה נמנים על מרכיבי הליבה האסטרטגיים שמדינות צריכות לאמץ ליישום התחייבויותיהן ליישום האמנה.

התהליך חייב להיעשות בהתייעצות עם אנשים עם מוגבלויות, כך שקולותיהם ישמעו וחששותיהם יענו באופן הולם.                                                                                            

  1. מדיניות המקדמת נגישות לחינוך, בריאות ותעסוקה מאפשרת היחלצות ממעגל העוני.
  2. בנייה של תשתיות חברתיות ומערכות הגנה סוציאליות, שמתייחסות באופן מפורש לאנשים עם מוגבלות ומגיבות לצרכים הספציפיים שלהם, תתרום למימוש זכויות אדם ולפיתוח חברה שוויונית, משלבת וברת-קיימא.
  3. יש להסיר חסמים המפריעים להכללה של אנשים עם מוגבלויות כמו חוסר מידע על הזדמנויות תעסוקה והכשרה; חוסר מידע על זכויות ועל תמיכות זמינות; חוסר נגישות של מקומות עבודה ותחבורה ציבורית; סטריאוטיפים ודעות קדומות; חוסר מודעות לגבי יכולותיהם, ועל התרומות האפשריות שלהם; חוסר התחשבות בצרכי אנשים עם מוגבלות בתכנון וביישום תכניות.
  4. מערכות ראויות של הגנה סוציאליות כוללות תכניות המספקות הכנסה תומכת לאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם (כמו קצבת נכות); ביטוח או הגנה רפואית ומנגנונים אחרים להבטחת כיסוי בריאות אוניברסלי; תכניות המקלות על השתלבות של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה; תמיכה כספית העוזרת לאדם לכסות עלויות מיוחדות הקשורות לנכותו כדי לקדם את השתתפותו בתעסוקה יכולים לעזור להתגבר על מלכודת העוני ולסייע להשתתפותם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה יצרנית.
  5. מדיניות המכוונת להעצמה כלכלית צריכה לקחת בחשבון מנגנונים שיאפשרו השתתפות אנשים (ילדים ובוגרים) עם מוגבלויות בחינוך ובהכשרה מקצועית; השכלה וכישורים הולמים, יקלו על השתתפותם בתעסוקה הוגנת. נדרשות תכניות להגדלת ההשתתפות של נשים בתעסוקה הוגנת המבטיחה להן סביבת עבודה בטוחה ובריאה.

 

 

מאמריםזכויות ילדים עם מוגבלות
מאמריםכב’ השופטת ענת אלפסי, שופטת לענייני משפחה, בית משפט השלום אשדוד: חידושי פסיקה בעניין מינוי אפוטרופוסים על חסויים, תוך שמירת זכויות החסויים וזכותם לעצמאות
וובינרים והרצאותיום עיון: חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) – הישגים, יעדים ואתגרים : דברי פתיחה
  • מוגבלויות:

    כלל המוגבלויות

  • נושאים:

    אמנה, חקיקה וזכויות - זכויות של אנשים עם מוגבלות

  • מילות מפתח:

  • קהלים:

    הקהל הרחב, קהל מקצועי

  • לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר :

     09-7701218


     הדפסה

  מאגר הידע