נס חנוכה של איליי במרכז הספורט

חג החנוכה הוא הזדמנות נפלאה תמיד להביט על הניסים בחיינו, בדומה מאוד לנס פח השמן ולנס החנוכה, לכל אחד בחג הזה יש רגע אחד הזדמנות להביט על חייו דרך ניסים ונפלאות ולא בדרך הרגילה בה אנחנו נוטים לראות את חיינו ממבט לא שלם שיש בחיינו משהו לא בסדר, מכיוון שהנטייה הטבעית שלי בחיים היא להביט בניסים ובנפלאות של חיי בהגשמה גדולה ובברכה, כולל שאני נוהגת לברך על הקושי ויש ממנו בשפע רב…אני חדורת אמונה בניצחון רוח האדם תמיד, היום איליי ואני יכולים לחגוג נס אחד עצום וגדול בחייו.

איליי הוא נער אוטיסט, הרבה פעמים אני קוראת לו ילד….כי החיים עם תסמונת אוטיסטית  משאירים את הילד הרבה פעמים ילד קטן ,

ותלותי אבל בעצם גדל לנו כאן נער מדהים

אחד מרגעי הניצחון הכי יפים ומרגשים בחיים של איליי זה המפגש עם בית איזי שפירא.

איליי הוא נער שסובל מחרדות מאוד קשות כתוצאה מהאוטיזם שלו, התוצאה של החרדות היא הרסנית ומאוד קשה ומורכבת, החרדה הופכת להיות בעלת הבית של החיים ומשבשת לחלוטין את החיים לילד עצמו ולמשפחה כולה.

לאיליי כתוצאה מהחרדות נוצר מצב פיזי רפואי ממשי של חסימה בגרון וחוסר יכולת לאכול עד שהגיע לתת משקל  מסוכן של 29 קילו כאשר הוא במשך שנתיים שלמות מקיא ללא הפסקה ואוכל רק מזון נוזלי…

כמעט ארבע שנים לקח להחזיר את איליי למצב נורמלי של אכילה ביחד עם החרדה , אבל אז קרה המצב ההפוך ואיליי התחיל לאכול בצורה מופרזת וממצב של 29 ק״ג הגיע למשקל קיצוני של 100 ק״ג כמעט…..ככה הגענו לאיזי שפירא.

לאיליי פלטפוס קשה ברגליים מה שיצר קושי אדיר בהליכה ,יציבה ובהחזקת הגוף שלו, אחד המומחים הכי גדולים בארץ אמר לי…שימו מדרסים זה הדבר היחידי שיעזור….זה יהיה ככה תמיד, עם המדרסים איליי עדיין לא הצליח ללכת כמו שצריך, בסוף יום לימודים הוא בקושי עמד על הרגליים, עם כאבי תופת תמיד מחזיק את הנעליים בידיים או הולך עם רגליים נפוחות בצורה קיצונית כאשר השרוכים פתוחים ואין לו יכולת כמעט לדרוך על הרגליים.

ישבנו עם נירה לפגישת היכרות באיזי שפירא,  מהרגע הראשון שנירה ואיליי נפגשו נולד סיפור אהבה, נירה מיד זיהתה את הצרכים של איליי וראתה את הרצון העז שלו להיות ״כמו כולם״ כפי שהוא אומר תמיד.

נירה ללא היסוס וללא פחד עם כבוד אדיר לאיליי ולמגבלות שלו התחילה להציב את איליי מול היכולות שלו ודרשה ממנו עם כל כך הרבה אהבה לא להתייאש ולא לוותר לעצמו, היא עברה את כל ההתנגדויות של איליי בצורה מעוררת השראה כשהיא יודעת מה יהיה בהמשך הדרך אם הוא רק לא יוותר.

התחלנו להגיע לשיעורי ספורט עם נירה ובכל פעם באורח פלא משהו חדש קרה, זה התחיל בכך שאיליי התחיל להיות מודע לגוף שלו, לאוכל שהוא אוכל, לאט לאט הזדקף לו הגוף ואיתו הבטחון העצמי לאט לאט ירד המשקל העודף עד אשר לפתע פתאום איליי הגיע למשקל תקין לחלוטין, לאט לאט הרגליים התחילו להיראות רגליים שיכולות ללכת ולצעוד, נעלי הספורט התהדקו והשרוכים נסגרו, איליי התחיל לעשות צעדים קטנים בכל פעם ולמד מחדש ללכת, יחד עם הפחד מהכאבים בהליכה , ומרחקים קטנים שהיו לא אפשריים לאט לאט הפכו להיות אפשריים.

איליי גילה שהוא יודע לשחק בכדור….ולא רק לשחק בכדור אלא בכדור ספציפי כדורסל!  איליי גילה עולם ומלואו בתחום הכדורסל וגילה אהבה אדירה לכדור, וכמו כל אוטיסט מדופלם איליי הפך להיות מומחה רציני לתחום הכדורסל כולל מומחיות בליגת ה NBA.

הצטרפנו במשך הזמן לקבוצה הנפלאה של סו והתחלנו להגיע פעמיים בשבוע לאיזי שפירא לחדר הכושר, סו הנפלאה קיבלה את איליי בזרועות פתוחות, כשהיא מלמדת את איליי את חוקי המשחק בקבוצה, תשומת לב לחברים אחרים בחדר הכושר, ודרך הקבוצה איליי הרחיב גם את היכולת החברתית שלו וגם את ההיכרות שלו עם עצמו ועם היכולות הגופניות שלו.

במהלך התקופה הזאת איליי הותקף בביה״ס בו הוא למד באלימות קשה מאוד כמה פעמים וזה לא יהיה לא מציאותי להגיד שהעובדה שאיליי נמצא בבית איזי  שפירא עשתה הבדל ממשי בחייו. בית איזי שפירא הפך להיות המקום הבטוח והשפוי ביותר עבורו בתקופה הקשה הזאת, ההגעה לבית איזי שפירא לשיעורי הספורט נתנה לו את הביטחון שהוא איבד כשהותקף קשות בביה״ס, איליי חזר למצב חרדתי קשה כתוצאה מהאלימות ממנה סבל ובהגעה לבית איזי שפירא הוא גילה מחדש את הכוחות שלו ואת היכולות שלו.

בשל האלימות הקשה בית הספר הפך להיות מקום שמסכן את איליי,  ואיליי נשאר בבית חודשים ארוכים כאשר המפגש עם חברה ואנשים מחוץ לבית היה רק באיזי שפירא זה היה המקום היחידי שהוא היה מוכן להגיע אליו במשך חודשים וזה הפך להיות אחד העוגנים הכי משמעותיים של איליי בחייו.

היום איליי נכנס למסגרת של חינוך ביתי בשל המוגבלות המאוד מורכבת שלו, ובית איזי שפירא משמש עבורו המקום שבו הוא לא נמנע לצאת מהבית, הולך בשמחה ובחדווה לאיזי שפירא תוך כדי שהוא מזרז אותי : ״אמא אמא קדימה תמהרי אני לא יכול לאחר לנירה ולסו ״….

מכיר את מכשירי הכושר ומתאמץ ממש בכל הכוח לעשות ספורט וכשממש קשה לו והגוף מקשה נירה וסו לא מוותרות לו תוך כדי קריאות עידוד קדימה איליי לא לוותר!

אז נס החנוכה של איליי? הראשון הוא שאיליי נולד בכסלו ממש בתקופת החנוכה, וממש כמו שחודש כסלו פותח את הלבבות של אנשים איליי הוא ילד של אהבה,  הנס הגדול של איליי בחנוכה השנה הוא המתנות הנפלאות שקיבלנו מהפעילות הנפלאה באיזי שפירא

הבטחון העצמי, היכולת ללכת , נכון עדיין איליי מתמודד ותמיד יתמודד עם מוגבלות מורכבת ולא פשוטה בכל מה שקשור להליכה ולהחזקת הגוף,  אבל הנער זוקף קומה והולך ונלחם , הביטחון העצמי שמופיע במלוא הדרו ברגעי הספורט , דבר שבאופן רגיל אין ביום יום, זה קורה רק שם ברגעים האלה שאיליי נפגש עם הכוחות שלו, המשקל שהתייצב והמודעות לבריאות, הקשר הנפלא שנוצר עם נירה שהפכה להיות מובילת דרך משמעותית וחשובה בחיים של איליי, הקשר הנפלא שנוצר עם סו והקבוצה, הגילויי הנפלא לאהבה לספורט ולכדורסל בפרט….ותוצאה נוספת שקרתה היא שאיליי סוף סוף הסכים להיכנס למרפאת השיניים באיזי שפירא, ואנחנו בעיצומו של תהליך של יישור שיניים, תוך כדי החרדות של איליי , הוא כבר מאוהב לחלוטין בד״ר מוליק המופלא ובצוות הנדיר של המרפאה, וזו תוצאה ישירה של פעילות הספורט כי איליי לומד ללכת יחד עם החרדות שלו ולומד לאסוף ניצחונות שלומדים רק כשעושים ספורט.

עבורי, אמא של איליי, שמגדלת אותו כל השנים בגאווה ובאהבה, ותמיד אעשה זאת, אלו חיים סיזיפיים ומאוד מאוד מורכבים עם מגבלה קשה, זכיתי ואני זוכה לרגעים עצומים של נחת גאווה והתרחבות הלב למראה של איליי מצליח להגיע למקומות חדשים בחייו, אבל אולי הרגע הכי מרגש שקיים בכל פעם מחדש שמעלה בי דמעות התרגשות הוא כשאנחנו חוזרים הביתה כשאיליי פוגש את אחיו הבכור ליעם, שמגיע בדיוק מהצבא כשאיליי מגיע מחדר הכושר והמשפט הראשון שיוצא לאיליי מהפה הוא : ״הי אחי, חזרתי מאיזי שפירא היה לי כיף עשיתי כושר ואני גאה בעצמי, אתה גאה בי גם?״, ואיליי מקבל באותו הרגע חיבוק אדיר מליעם תוך כדי שליעם אומר לו ״בטח שאני גאה בך כל הכבוד על ההתמדה והכוחות!! ״ זה הרווח הכי גדול ומרגש שלי בחיים, אהבה אדירה והגשמה עצומה שהופכת אותי באותם הרגעים לאמא הכי מאושרת בעולם.

ועל כך תבוא עליכם הברכה, ותודה לנירה היקרה שפתחה לנו את הדלת באהבה ובסבלנות, בלב רחב , כי המפתח לעבודה עם אנשים כמו איליי זה קודם כל אהבה ומעל הכל סבלנות עצומה להתמודד עם כל מה שעולה, אז תודה נירה אהובה קיבלנו ומקבלים את זה ממך בשפע ללא גבול עם חיוך תמידי ורצון עז להעניק

ותודה לסו המקסימה על קבלת פנים נפלאה לקבוצה ועל הסבלנות הבלתי מתפשרת עם חן ואהבה עצומים שאת  נותנת כל הזמן ומכל הלב

יש בכם אהבה והיא מנצחת

אני יודעת כמה כוח זה דורש, אני יודעת כי אני אמא של איליי.

מעומק ליבי נתונה לכם תודתי והוקרתי העמוקה על נס החנוכה של איליי

יישר כוח!!!!!

באהבה רבה

אסנת בן צרויה, אמא של איליי