תקשורת תומכת וחלופית מיועדת לסייע, לאנשים שמתקשים לבטא את עצמם בשפה המדוברת.

ישנם אנשים, ילדים כמבוגרים, אשר מסיבות שונות מתקשים להביע עצמם ולהעביר מסרים לסובבים אותם באמצעות דיבור. אנשים אלה יכולים להשתמש במגוון ערוצי תקשורת שתומכים בדיבור הלקוי או מהווים תחליף לדיבור. ישנם ערוצי תקשורת שמאפשרים העברת מסר ללא שימוש באביזרים חיצוניים כמו צחוק ובכי, הבעות פנים, מבט, הפקת קולות, תנועות גוף ומגע, ג’סטות ושפת סימנים. כמו כן, ישנם ערוצי תקשורת אחרים הכוללים שימוש באביזרי עזר חיצוניים כמו חפצים, תמונות מצולמות, סמלים, מילים כתובות, לוח תקשורת, פלט קולי, אייפד ומחשב תקשורת. כל ערוצי התקשורת הללו מכונים תקשורת תומכת וחלופית-תת”ח.

הגורמים לקושי בדיבור הינם מולדים או נרכשים. בין הגורמים המולדים ניתן למנות: שיתוק מוחין, פיגור שכלי, איחור התפתחותי, קשיים בתכנון תנועה (אפרקסיה/דיספרקסיה), אוטיזם, ליקויי למידה, סינדרומים שונים ועוד. פגיעות נרכשות העלולות לפגום ביכולת לתקשר כוללות: תאונות, חבלות ראש, אירוע מוחי, מחלות ניווניות ועוד.

לאנשים עם קושי בדיבור השימוש בתת”ח חיוני להשתתפותם בחיי היומיום ושמירה על איכות חייהם. כמו כן עבור ילדים עם קושי ברכישת דיבור, שימוש בערוצי תקשורת נוספים הינו בסיס חיוני לבניית תשתית שפתית ורכישת מיומנויות תקשורת בין אישית המקדמות התפתחות רגשית, חברתית וקוגניטיבית.

התאמת אמצעי תקשורת ליכולותיו וצרכיו האישיים של האדם המשתמש בתת”ח מתבצעת על בסיס הערכה של צוות רב מקצועי בשיתוף של האדם עצמו, בני משפחתו והאנשים הקרובים אליו. נדרש המשך ליווי מקצועי של המשתמש על מנת לאפשר שימוש יעיל  באמצעי התת”ח שהותאמו.